מדינת ישראל נ' ק'

הנאשם זכאי.

הנאשם הואשם בתקיפה הגורמת חבלה ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום :

"הנאשם העמיד את רכבו כך שחסם את התנועה ויצר כאוס במקום". א. (המתלונן ד.פ.) לא הזדהה כשוטר, ביקש מהנאשם להזיז את רכבו והאחרון החל לקלל את א. ולצעוק עליו. לאחר מכן נכנס הנאשם לרכבו החל בנסיעה איטית ובאופן פתאומי עצר את רכבו ויצא מהרכב לכיוונו של א., הנאשם נצמד אליו כשהוא אוחז בידו במקדחי מתכת.

הנאשם הדף את א. בחזקה, הצמיד אותו לרכב והחל להלום בו בידיו. א. נסה להדוף את הנאשם ללא הצלחה והנאשם המשיך לחבוט בא. בראשו, בעין שמאל ובפלג גופו העליון, הפילו ארצה והמשיך לחבוט בראשו על האספלט.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו לא. חבלות בארובת עין שמאל, בחזה, שפשופים בצוואר וסחרחורות. לאחר שהנאשם תקף את א. וגרם לו חבלות קשות, הנאשם הבין כי האדם אותו תקף הוא שוטר ועזב אותו תוך שאמר "למה לא אמרת לי שהוא שוטר".

לאחר שמיעת הראיות עולה שאין מחלוקת שהנאשם החנה את רכבו באופן שהפריע לתנועה בזמן שהוא נכנס לחנות אלקטרו סליל שם רכש שני מקדחים. באותה עת הגיע למקום המתלונן, רס"ב א. זריזי, ע"ת 2, כדי לקנות באותה חנות. א. לא לבש מדי שוטר ונהג ברכב שלא היו עליו כל סימנים להיותו רכב משטרה. בשל האופן בו חנה הנאשם, א. נתקע בפקק לפני החנות למשך כ-2 דקות בהן היו צפירות של כלי רכב בעקבות חסימת המעבר. א. יצא מרכבו כדי לחפש את הנהג החוסם. הנאשם, שלדבריו שהה בחנות למשך כ-3 דקות, שמע את הצפירות והגיע לרכבו כדי לנסוע מהמקום. או אז פגש את א. שעמד ליד רכבו של הנאשם.

כתב האישום מייחס לנאשם יצירת "כאוס במקום". אולם, מהראיות שבפני עולה שהחנית רכב הנאשם יצר פקק שארך מספר דקות בודדות ועירב כלי רכב בודדים בלבד.

העבירה של הפרעה לתנועה היא עבירה קלה של ברירת משפט ללא נקודות. היה ניתן לצפות שא., שהוא שוטר וותיק, יציג תעודת שוטר (תעודת מינוי) בפני הנאשם ויורה לו, בשקט ובנימוס כיאה לשוטר, להזיז את רכבו. אין חולק שא., כשפגש את הנאשם ליד רכבו אחרי שהנאשם יצא מהחנות, לא הציג בפני הנאשם תעודת מינוי.

למרות זאת, א. בעדותו בפני, טען שהוא הזדהה כשוטר בדרכים שונות בפני הנאשם והנאשם היה מודע להיותו שוטר. לעומת זאת, גרסת הנאשם היא שבשום שלב עד לתום האירוע, לא יכול היה להבין שא. הוא שוטר.

אמנם הנאשם הועמד לדין על עבירה של תקיפת אדם ולא על עבירה של תקיפת שוטר . אולם יש חשיבות לשאלה אם א. הזדהה כשוטר, אליבא דגרסתו, לגבי מהימנותו של עד התביעה א., שהינו עד התביעה המרכזי.

בהקשר זה אציין, שעל אף שא. העיד במפורש שהוא הזדהה כשוטר, בכתב האישום רשום ש"א. לא הזדהה כשוטר" דהיינו, עורך כתב האישום לא סמך את ידו על גרסתו של א. לעניין הזיהוי כשוטר.