מדינת ישראל נ' ק.

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

אישום ראשון:

• הברחת טובין, עבירה לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: "פקודת המכס").
• יבוא יהלומים שלא לפי רישיון בכתב, עבירה לפי סעיף 7(א) לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט-1979 (להלן: "פקודת היבוא"), יחד עם סעיף 2 לצו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם, תשל"ט-1979 (להלן: "צו הפיקוח על יהלומים").
• מניעת דיווח, עבירה לפי סעיף 3(ב) יחד עם סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.

אישום שני:

• הברחת טובין, 28 עבירות לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס.
• יבוא יהלומים שלא לפי רישיון בכתב, 28 עבירות לפי סעיף 7(א) לפקודת היבוא יחד עם סעיף 2 לצו הפיקוח על יהלומים.

אישום שלישי:

שימוש במרמה עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס, 6 עבירות לפי סעיף 220(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בין השנים 2014-2009 נהג הנאשם להבריח יהלומים מדרום אפריקה לישראל, לבקשת אחרים, וזאת מבלי שהיה לו רישיון לכך כדין. על-פי האישום הראשון שכותרתו "הברחה ומניעת דיווח", בתאריך 6.7.14 (להלן: "יום התפיסה"), נכנס הנאשם לישראל דרך נתב"ג כשבאמתחתו יהלומים בשווי של לכל הפחות 1,282,436 דולר ארה"ב (להלן: "היהלומים התפוסים") מבלי שהיה לו רישיון לכך. בנוסף, החזיק הנאשם בכסף מזומן בסך של 50,000 דולר ארה"ב (שווי ערך ל- 171,450 ₪ במועד התפיסה) (להלן: "הכסף התפוס"), מבלי שדיווח על כך בכניסתו לישראל.

היהלומים התפוסים הם בגדר טובין שיבואם מוגבל. הכסף התפוס הוא בשווי המחייב דיווח בהתאם לחוק איסור הלבנת הון.

לאחר כניסת הנאשם לישראל דרך נתב"ג הוא עוכב בביקורת הדרכונים על-ידי משטרת ישראל, ובחיפוש שנערך בכליו נתגלו חלק מהיהלומים התפוסים. הנאשם לווה על-ידי נציג המשטרה למסלול האדום במכס, שם התבקש להצהיר על כל שנמצא באמתחתו ואשר דרוש הצהרה. הנאשם הצהיר רק על חלק מהיהלומים התפוסים. לאחר הצהרתו נלקח לבדיקה גופנית על ידי עובדי המכס שם נתגלו כלל היהלומים התפוסים והכסף התפוס.

על-פי המתואר בעובדות האישום השני שכתורתו "הברחות יהלומים" בין השנים 2009-2013 (להלן: "התקופה הרלוונטית לאישום השני") הבריח הנאשם עבור אחרים יהלומים מדרום אפריקה לישראל, ב-28 מקרים לכל הפחות (להלן: "היהלומים המוברחים"). חלק מהיהלומים אשר הוברחו במהלך התקופה הרלוונטית לאישום השני, היו יהלומי גלם אשר חלים עליהם הוראות צו יבוא חופשי, תשס"ו-2006 (להלן: "צו היבוא"). צו היבוא מעודכן מעת לעת ומחייב, בין היתר, הוצאת "תעודת קימברלי" שמטרתה זיהוי יהלומי גלם מיובאים ככאלה העומדים בדרישות התוכנית הבינלאומית לפיקוח ותיעוד יהלומי גלם אשר מקורם במדינות עימות באפריקה.

על-פי הוראות מנכ"ל משרד הכלכלה (התמ"ת) אין לייבא יהלומי גלם לישראל מבלי שמעריך בעמדת המכס יבדוק שלמשלוח מצורפת תעודת קימברלי תקפה. משלוח של יהלומי גלם אליהם לא צורפה תעודת קימברלי לא ישוחרר מהמכס ויכול אף להיות מחולט על ידי פקיד המכס.

            היהלומים המוברחים הובאו לישראל על ידי הנאשם מבלי שהיה לו רישיון ומבלי שדיווח על כך לרשויות כנדרש על פי דין. במעשים המתוארים עבר הנאשם על הוראת המנכ"ל ובכך פגע במנגנון הקבוע בצו היבוא שתפקידו למנוע סחר ביהלומים שלא הוצאה עבורם תעודת קימברלי, וכן הבריח הנאשם טובין לישראל בכוונה להונות את האוצר או לעקוף כל איסור, וייבא יהלומים ללא רישיון כדין.

            על פי המתואר באישום השלישי שכותרתו "השמטת הכנסה" בתקופה שבין השנים 2009-2014 עסק הנאשם בהברחת יהלומים לטובת אחרים בתמורה לקבלת שכר בגין כל הברחה (להלן: "תחום העיסוק"). בתקופה הרלוונטית הפיק הנאשם מתחום העיסוק הכנסה בסכום שלא פחת מ-1,852,610 ₪. הנאשם לא הוציא תיעוד חשבונאי בגין פעילות בהברחת יהלומים, ולא כלל את הכנסותיו מפעילות זו בספרי הנהלת חשבונות, ולא דיווח על כנסותיו בכל אחת משנות המס. בשנת 2009 – 696,175 ₪; בשנת 2010 – 167,993 ₪; בשנת 2011 – 480,003 ₪; בשנת 2012 – 246,707 ₪; בשנת 2013 – 133,251 ₪; בשנת 2014 – 128,481 ₪.