מדינת ישראל נ' צ'

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בעבירת הצתה, לפי סעיף 448 בחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 14.3.18 בשעה 01:00, הגיע הנאשם לחנות בגדים בלוד, כשהוא נושא עמו בקבוק המכיל בנזין. הנאשם שפך את הבנזין על סורגי החנות, הצית אש במקום באמצעות מצית שברשותו וברח מהמקום. כתוצאה ממעשיו אחזה אש בחנות ואזרחים וכוחות כיבוי שהוזעקו למקום כיבו את הדליקה. למבנה ולתכולת החנות נגרמו נזקים בשווי כולל של כ- 20,000 ₪.

3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום והופנה לתסקיר שירות המבחן אשר יבחן את שילובו של הנאשם בטיפול והתרמות הנאשם מכך. על פי ההסדר, ככל שהתסקיר ילמד על בעיות נפשיות כרקע למעשים ושיתוף פעולה עם שירות המבחן, יעתרו הצדדים במשותף לעונש מאסר של 9 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות. הצדדים יטענו במצב זה לחריגה מהמתחם על רקע סיכויי שיקום וקרבה לסייג. בנוסף על כך הוסכם על רכיבי ענישה של מאסר מותנה ופיצוי. ככל שהתסקיר לא יענה על הפרמטרים המוסכמים, הטיעון לעונש יהיה פתוח. הצדדים הסכימו כי הנאשם יופנה לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

   תסקירי שירות המבחן

4. על פי תסקירי שירות המבחן, הנאשם כבן 21, מתגורר בבית הוריו. אובחן בילדותו כלוקה בסכיזופרניה ובהפרעת אישיות דיס-סוציאלית, אשר באו לידי ביטוי לאורך השנים בתנודות במצבו הרגשי, קשיי תפקוד והסתגלות למסגרות חייו השונות, קשיים בהתמדה בתקשורת עם גורמי טיפול ושיקום. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, כשעבר מספר מסגרות חינוך ובכללן מסגרות החינוך המיוחד, בשל קשיי למידה, הסתגלות והתנהגות במסגרות השונות. הנאשם לא גויס לצבא בשל מצבו הנפשי. מאז סיום לימודיו עבד בעבודות מזדמנות לפרקי זמן קצרים. חוות הדעת הפסיכיאטרית מלמדת כי הנאשם החל לגלות התנהגויות אלימות בגיל צעיר, תוך ניסיון לפגיעה עצמית. אושפז כילד בשל מצבים פסיכוטיים. תחת טיפול תרופתי חלה הטבה במצבו, שולב במסגרת חינוך מיוחד והמשיך במעקב פסיכיאטרי אמבולטורי. לאורך השנים היה במעקב פסיכיאטרי לא רציף. בבדיקה בחודש מרץ 2019 דווח על התקפי זעם בביתו, דווח על תחושת תסכול נוכח המשך מגוריו בבית הוריו ופיטוריו ממקום עבודתו האחרון.

   בשיחה עמו מסר כי צרך סם מסוג קנאביס במספר אירועים בודדים ושלל שימוש בחומרים ממכרים אחרים. בדיקת שתן שנערכה לו נמצאה ללא שרידי סם.

   הנאשם נעדר עבר פלילי. ביחסו לעבירה, הודה והביע חרטה על מעשיו. תאר את הרקע לביצועה בתחושות תסכול וכעס מצטברים בעקבות קשייו בהשתלבות בעבודה. הנאשם מסר כי אין לו היכרות מוקדמת עם בעל החנות וכי בחר את החנות באקראי, בהיותה ממוקמת בקרבת תחנת הדלק שבה רכש את הבנזין. תאר כי פעל באימפולסיבית מתוך זעם בלתי נשלט. הנאשם ביטא חרטה על פגיעתו בבעל החנות, חש בושה במעשיו והבנה לחומרת העבירה ולפוטנציאל הנזק לפרנסתו של המתלונן ולעוגמת הנפש. הנאשם ביטא אמפתיה כלפי הפגיעה הרגשית ופיזית במתלונן. הנאשם שולל התנהגות אלימה בשנים האחרונות, זולת המקרה הנוכחי.

   בחודש יולי 2018 הופנה לחקירת מעצר במסגרת הליך זה ובהמשך היה בפיקוח מעצר למשך שישה חודשים. ההתרשמות אז הייתה כי הנאשם ממוקד במשבר ממעצרו וחווה הרתעה משמעותית. כן הוערכה אז רמת סיכון בינונית להישנות התנהגות אלימה ורמה בינונית של הפגיעה הצפויה מהתנהגותו. בתקופת פיקוח המעצר הנאשם שמר על קשר מעקבי עם הפסיכיאטרית המטפלת, אולם הקשר עמה לא היה רציף והוא לא פעל לקידום קבלת שירותי "סל שיקום". כמו כן שולב בקבוצה טיפולית במסגרת בריאות הנפש, אולם הפסיק הגעתו לקבוצה לאחר ארבעה מפגשים בלבד.

   בשיחה שקיימו בשירות המבחן עם הפסיכיאטרית המטפלת עלה כי הנאשם מטופל על ידה מאז שנת 2016, ומאז מגיע בתדירות משתנה אחת לכמה חודשים ולא אחת ל-3 חודשים כנדרש. בחודש ינואר 2019 הגיע למפגש. ההתרשמות כי הנאשם נעדר תובנה למצבו הנפשי ולפיכך מתקשה להתמיד בטיפול. מצבו הנוכחי יציב, אך יכול להשתנות בקלות. להערכת הפסיכיאטרית הנאשם זקוק לקבוצה טיפולית לניהול כעסים והתמודדות במצבי לחץ, אולם אין ביכולתם לספק לו מענה טיפולי כזה. הנאשם הסביר את אי שיתוף הפעולה היציב עם גורמי הטיפול ברצונו לעבוד באופן יציב, עדכן כי מקפיד על נטילת הטיפול התרופתי וכי טיפול זה מספק מענה לקשייו הרגשיים.

   להתרשמות שירות המבחן הנאשם מתקשה לקבל את מצבו ובעיותיו נוכח היעדר תובנה למצבו המורכב, כאשר שואף להשתלב בחברה ככל אדם. לנאשם דמויות משמעותיות קרובות ומיטיבות המסייעות לו, אולם הן נוקטות בגוננות יתר ומתקשות להוות דמויות סמכותיות. בהערכת הסיכון שנערכה בעניינו נמצא כי רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה הנה ברמה בינונית וכי תוצאותיה צפויות להיות ברמה נמוכה. כגורמי סיכון מנה שירות המבחן את חומרת העבירה, קשייו בבחינת מניעיו באירוע העבירה ובבחינה ביקורתית בדפוסי התנהגותו. כמו כן התמודדותו עם קשיים רגשיים ותעסוקתיים בהיעדר תובנה למצבו הנפשי ולצורך בסיוע רב מערכתי.

   שירות המבחן המליץ לנאשם לקדם את הכרתו כזכאי ל"סל שיקום" שעיקרו קבלת טיפול שבועי על ידי עו"ס שיסייע לו במגוון קשייו כגון עבודה מותאמת ליכולותיו, לימודים ודיור עצמאי בהמשך. לשם גיוסו לתהליך זה ביקש שירות המבחן את דחיית הדיון. במהלך הדחייה הנאשם התקשה לעמוד בקשר רציף עם שירות המבחן, ואף לא ענה לשיחותיהם, במפגש עמו תאר יציבות במצבו הנפשי והקפדתו על הטיפול התרופתי, אף שאינו מקפיד על הגעה לפגישות עם הפסיכיאטרית. כן דווח על השתלבות במקום עבודה חדש כמלקט בירקניה, כשהוא חש סיפוק מהעבודה ומצליח להתמיד. ניסיונות שירות המבחן לסייע לו בהבנת הסיכון במצבו בהיעדר שיתוף פעולה בהליך הטיפולי, לא צלחו והנאשם חזר על עמדתו כי מעדיף להשקיע את כוחותיו בעבודה. הנאשם זומן לביצוע בדיקות שתן לאיתור שרידי סם אולם לא הגיע לבצען. מאינפורמציה שהתקבלה מגורמי הטיפול במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב נמסר כי הנאשם אינו נמצא במעקב פסיכיאטרי סדיר, נכח פעמיים בקבוצה שיקומית המכינה מטופלים לקראת קבלת שירותי "סל שיקום", אולם הפסיק הגעתו ואינו עונה לטלפונים מהם.

   לאור המתואר התחזקה התרשמות שירות המבחן כי הנאשם נעדר תובנה ומודעות לעומק הבעייתיות בהתנהלותו, מרוכז בצרכיו הקונקרטיים ומתקשה לשתף פעולה עם גורמי הטיפול השונים ואינו רואה בשירות המבחן גורם סמכותי ומציב גבול. מכאן ההערכה כי אין אפקטיביות להמשך הקשר עמו ואין מקום להמלצה טיפולית. עם זאת, שירות המבחן המליץ על עונש שלא יכלול רכיב של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, אלא להטיל עליו עבודות שירות, וזאת על רקע ההתרשמות ממאפייני אישיותו ומצבו הנפשי וההערכה כי עונש מאסר עלול להביא להידרדרות במצבו הנפשי והוא עלול להפנים דפוסים עבריינים.

   חוות דעת פסיכיאטרית