מדינת ישראל נ' נאה

מבוא:

עסקינן בתאונת דרכים אשר ארעה בתאריך 12.06.18 (כתב האישום הוגש בחודש יולי 2019) סמוך לשעה 09:17, וכעולה מעובדות כתב האישום, בהן הודתה והורשעה הנאשמת, נהגה הנאשמת ברכב פרטי מסוג הונדה  (להלן: "הרכב") באור עקיבא, בשדרות ויצמן, ממזרח למערב בצומת עם רחוב קופולוביץ או בסמוך לכך.

הכביש במקום אספלט תקין ורטוב, דרך עירונית, יציאה מכיכר, כביש דו סטרי, מעבר חצייה מסומן בבירור על גבי הכביש עם אי תנועה מפריד בין המסלולים, אור יום ראות טובה שדה הראייה פתוח למרחק של 37 מטר מדוד.

אותה עת, משמאל לימין ביחס לכיוון נסיעת הנאשמת, חצתה במעבר החצייה, הולכת רגל, נ. א., ילידת 1999, אשר הספיקה לחצות את מסלול הנסיעה הנגדי לכיוון נסיעת הנאשמת ואת אי התנועה.

במועד ובמעמד האמור לעיל נהגה הנאשמת ברכב בקלות ראש, בכך שללא כל סיבה סבירה לא הבחינה בהולכת הרגל, לא אפשרה להולכת הרגל להשלים את החצייה בבטחה, פגעה בה והפילה לכביש (להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת הרגל בגופה חבלה של ממש ונגרמו לה שברים בראשה וליקוי שמיעתי באוזן ימין, היא הונשמה והורדמה, טופלה בחדר הלם, אושפזה מיום 12.06.18 עד ליום 18.06.18, נזקקה לטיפול רפואי ושיקומי ונקבעו לה 60% נכות זמנית.

העבירות בהן הורשעה הנאשמת הן: נהיגה בקלות ראש – עבירה לפי סעיפים 62(2) + 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 (סמל סעיף 2029), התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף – עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 וסעיף 38(3) לפקודת התעבורה (סמל סעיף 2425) אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה – עבירה על סעיף 38(3) לפקודת התעבורה ותקנה 67א לתקנות התעבורה (סמל סעיף 5428).

בדיון אשר התקיים לפני, ביום 25.02.20, הודתה הנאשמת במיוחס לה ולבקשת בא כוחה, הופנתה הנאשמת אל שירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינה שיבחן, בין היתר, אפשרות להטלת צו של"צ על הנאשמת.

תסקיר שירות המבחן

ביום 26.10.20 הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן. מהתסקיר עולה כי הנאשמת, בת 45, נשואה ואם לארבעה ילדים קטינים, סיימה 12 שנ"ל ובעלת בגרות מלאה. הנאשמת שירתה שירות צבאי מלא שלאחריו סיימה תואר ראשון במדעי המחשב. כיום עובדת כראש צוות פיתוח תוכנה בחברת הייטק.

לדברי מעסיקיה, הנאשמת מבצעת את תפקידה בצורה אחראית. כמו כן, מזה מספר שנים הנאשמת מתנדבת בארגון המסייע למשפחות בתחום כלכלת משק הבית.

הנאשמת לקחה אחריות על התאונה והביעה חרטה עמוקה על מעשיה. הנאשמת תיארה את החרדה שחשה ברגעים לאחר הפגיעה וכן את הדאגה שחשה כלפי הנפגעת ורצונה להיות עימה בקשר, עד שקשר זה הופסק לבקשת הנפגעת ואימה.

הנאשמת מסרה כי מאז התאונה היא מקפידה בנהיגתה ואף משתפת אחרים אודות התאונה על מנת לעורר מודעות.

שירות המבחן התרשם כי הנאשמת אישה מתפקדת ונורמטיבית, שהעבירה איננה מאפיינת את התנהלותה וכי עצם המעורבות בתאונה ובהליך המשפטי היוו עבורה טלטלה. הנאשמת נעדרת עבר פלילי ולחובתה 7 הרשעות תעבורה קודמות אשר התיישנו על אף שהיא מחזיקה ברישיון נהיגה משנת 1994.