מדינת ישראל נ' שלו(עציר)

החלטה

מונחת בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירת רכוש.

בבקשה שהוגשה למעצרו נטען כי למשיב עבר פלילי עשיר רצוף בעבירות סמים ורכוש ואף תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה של 3 חודשים בר הפעלה.

במהלך הדיון מיום 24/8/10 משלא טען המשיב בעניין הראיות ועילת המעצר, הוריתי על הגשת תסקיר של שירות המבחן, לבחינת חלופת מעצר.

בתסקיר שהוגש עובר לדיון היום, מצא שירות המבחן, כי המשיב סובל מהפרעות אישיות והתמכרות לסמים שונים.

לאחר שבחן את מצבו האישי, העריך שירות המבחן, כי המשיב איננו בשל להתהליך גמילה ובסיכום חוות דעתו, העריך, כי לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר כלשהי.

בנסיבות אלו, ביקש נציג המבקשת להורות על מעצרו ואילו ב"כ המשיב טען לקיומה של חלופה, חרף עמדת שירות המבחן.

אכן נכון, עבירות רכוש ככלל ועבירות מהסוג שביצע לכאורה המשיב, בפרט, אינן מקימות, כשלעצמן, עילה למעצר עד לתום ההליכים, שכן, יש לבחון את מצבו האישי ועברו הפלילי של המשיב, כמו גם את נסיבות העבירה. בענייננו, עברו של המשיב מכביד ומצבו האישי, בעייתי, בהיותו מכור לסמים ובנסיבות אלו נקבע, כי אין לשחרר לחלופה (בש"פ 3453/05 אברג'יל נ' מדינת ישראל – טרם פורסם). זאת ועוד, שירות המבחן שהתבקש לבחון את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, מצא בתסקיר מפורט ומנומק היטב, כי אין מקום לעשות כן ולפיכך, בנסיבות אלה, בשים לב לאמור לעיל ונוכח עמדת שירות המבחן, לא מצאתי מקום להורות על שחרורו לחלופה (ראה והשווה: בש"פ 7046/09 אחמד איוב נ' מדינת ישראל – פורסם בנבו – 13/9/09).

סוף דבר, הנני מורה על מעצרו של המשיב, עד לתום ההליכים בעניינו.

ניתנה והודעה היום ה' תשרי תשע"א, 13/09/2010 במעמד הנוכחים.

משה ברעם, שופט

הוקלד על ידי: גרנית אסף