מדינת ישראל נ' שלום

החלטה

בעניינו של הנאשם תלוי ועומד כתב אישום המייחס לו שני מעשי תקיפה שונים שגרמו חבלה של ממש, כלפי שני מתלוננים שונים: מתלוננת (ס' 2– 5 לעובדות) ומתלונן (ס' 6 – 9 לעובדות).

הנאשם כפר במיוחס לו והתיק נקבע להוכחות.

לאחר מכן ביקשה המאשימה לתקן את כתב האישום על דרך מחיקת עובדות 6 – 9, הנוגעות למעשי התקיפה הנטענים כלפי המתלונן, ומחיקתו של המתלונן מרשימת עדי התביעה.

ב"כ הנאשם טוענת כי חזרה מארוע עצמאי בכתב האישום בשלב זה, ללא הסכמת הנאשם, משמעה זיכויו מאותו ארוע.

ניתנה למאשימה שהות להגיב, ולא נמסרה תגובה במועד.

משכך, ניתנה החלטה לפיה בהעדר תגובה תחשב המאשימה כמי שמסכימה לטענת הסניגורית. תגובה לא ניתנה גם להחלטה זו, כך שהמאשימה מוחזקת כמי שמקבלת את טענת הסניגורית.

לגוף העניין, צודקת הסניגורית בטענתה כי מדובר בעתירה לחזור מכתב האישום ביחס לכל העובדות הנוגעות לארוע התקיפה כלפי המתלונן, שהוא ארוע עצמאי המבסס עבירה עצמאית. בשלב זה של הדיון, בהתאם להוראות סעיף 94(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982, משמעות ההודעה והבקשה היא זיכוי הנאשם מאותו אישום.

כעולה מן המקובץ, כתוצאה מעתירת המאשימה למחוק את סעיפים 6 – 9 מכתב האישום, יש מקום לזיכוי הנאשם מן הארוע כלפי המתלונן ועבירת התקיפה הגורמת חבלה הקשורה אליו.

זיכוי זה יקבל ביטוי פורמלי במסגרת הכרעת הדין בתום הבירור הראייתי.

בטרם סיום, אעיר כי בכתב האישום המקורי פורטו שני ארועים עצמאיים נפרדים, והוראת חיקוק אחת בלבד, וזאת הגם שמדובר בנסיבות העניין בשתי עבירות עצמאיות. בנסיבות אלה, אני רואה בהשמטת הנתון שמדובר בשתי עבירות בהוראות החיקוק, משום טעות טכנית. למען הסר ספק עומדת בעינה הוראת חיקוק של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בקשר לארוע הנטען כלפי המתלוננת, הקבוע לבירור ראייתי.

ההחלטה תשלח לצדדים בפקס.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ג, 21 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: