מדינת ישראל נ' שלאעטה

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 15.07.2011 בשעה 09:05, שעה שנהג ברכב פרטי מס' 5144115 נהג משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על ידי הכביש ,כאשר לצידו הימני לא נמצא קו קטעים בניגוד לתקנה 36(ג),לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3.התביעה הביאה כעדים מטעמה את מר מאיר צבי דגון, ומר שמעון נוה.

א.מר מאיר צבי דגון, ערך את הדו"ח ת/1 ואת המזכר ת/2.

בדו"ח ת/1 ציין:

"במהלך פיקוח תנועה עם ניידת אור ירוק עמדתי מחוץ לניידת בשול הימני קילומטר 4.1. הרכב הנ"ל הגיע מכיוון כללי צומת יבור ופנה לכיוון כללי סחנין.

כשפנה לכיוון כללי צומת יבור עצרתי את הרכב הנ"ל. הרכב הנ"ל עבר בעיגול חד בדרך קילומטר 4 את קו ההפרדה הרצוף המסומן על פני הכביש כשאין מימין קו קטעים ונראה בבירור.

הרכב עבר עם שני גלגלי צד שמאל של הרכב את קו ההפרדה הרצוף שמרתי על קשר עין רצוף עם הרכב הנ"ל מרגע ביצוע העבירה ועד לעצירתו, ברכב שלושה נוסעים כולל הנהג. לציין כי לא היה שום מכשול על פני הכביש ועל השול הימני שיהיה יכול לגרום לרכב לעבור את קוו ההפרדה. מזג אוויר בהיר ראות טובה. הוסבר לנהג מהות העבירה ..." .

עפ"י הרישום בדו"ח הגיב הנאשם ואמר:

"אני לא שמתי לב .אני לא עברתי את הקו".

העד רשם מזכר נוסף ת/2 לגבי השתלשלות העניינים לאחר רישום הדו"ח אשר לטענתו הנאשם איים עליו ולאחר קבלת הדו"ח עמד עם רכבו במקביל לשוטרים.

בחקירתו הנגדית הכחיש העד כי נהל מו"מ עם הנאשם על הדו"ח והיה מסתפק בדו"ח של 250 ₪. הוא ציין: "זה לא נכון. אמרתי לך בדיוק על מה אתה מקבל את הדו"ח, על זה שעברת קו הפרדה רצוף".

עד התביעה מר שמעון הינו מתנדב בימת"א זבולון.

העד ציין בפניי כי לא הבחין בביצוע העבירה מאחר וישב בניידת והיה עסוק ברישום דו"ח לנהג אחר .

העד ערך מזכר ת/3 שבו ציין כי הנהג צעק לעברם ואיים עליו ועל העד הנוסף.

בחקירתו הנגדית ציין העד כי הנאשם איים עליהם. לדבריו: "מה שכתבתי זה נכון ואמת לאמיתה".

4.מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו. בעדותו בפניי מסר:

"באותו יום נסעתי מכיוון חיפה, לקחתי מישהו טרמפ. ירד בטמרה. עלה עוד מישהו, בחור צעיר. אמרתי לו שישים חגורה. בסיבוב ראיתי את השוטר, הניידת הייתה בצד. איך אדרוך על קו לבן? הוא עצר אותי ואמר לי שאתן רישיונות, אמר שזה בגלל שנוסע מאחור בלי חגורה. הראתי לו שהוא חגור. השוטר הלך לאוטו התווכחתי על החגורה, הוא אמר דרכת על קו לבן. התעצבנתי. לא הסכמתי על החגורה, והוא התחיל להגיד לי דרכת על קו לבן. זה לא נכון, הוא היה מולי, אני ראיתי אותו. צילמתי את המקום. כשראה שהתעצבנתי הוא אמר לי אני אתן לך דו"ח 250 ₪. גם לזה לא הסכמתי. אמרתי לו, אם אני טעיתי ואתה צודק, הייתי משלם בלי להתווכח. ואז התווכחנו ואמרתי לו אתה שקרן, והוא אמר עכשיו תשלם 500 ₪. כתב. ביקש לחתום וחתמתי. שילמתי הרבה דוחות, על חגורות כשהיה נכון. אך אשלם דו"ח כשלא עשיתי אותו?"

בחקירתו הנגדית הכחיש הנאשם ששינה את גרסתו. הוא ציין:" אמרתי לשוטר לא נכון, לא דרכתי, לא אמרתי לו "לא שמתי לב".