מדינת ישראל נ' שירין

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אי ציות לתמרור 301 המוצב בדרך לפניו, בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת מכביש אחר, בניגוד לתקנה 64(ג) ו022(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

נסיבות המקרה על פי המצוין בדו"ח היו כדלקמן: ביום 8.2.2012 שעה 08:29 לערך, עמד השוטר רס"ר עובדיה כרמי (להלן – השוטר) ברחוב הורודצקי בתל אביב, כשהוא במרחק 40 מ' לערך מערבית מצומת הרחובות דרך השלום הורודצקי. השוטר עמד על הכביש בקו ישר לרכבים החונים. שדה הראיה לפניו פתוח וגלוי לצומת. השוטר הבחין בנאשם אשר נהג ברכב פרטי מ.ר. 8691268, המגיע מדרך השלום, כשבכיוון נסיעתו מוצב תמרור 301 עם קו עצירה בצד ימין של הדרך באופן ברור, תקין וגלוי לעין. הנאשם פנה ימינה לרחוב הורודצקי, ונכנס בנסיעה איטית ורצופה לנתיב שמאלי תוך כדי שהוא חוסם את דרכו של רכב פרטי אדום, שהיה השלישי בטור ארוך של רכבים שפנה מדרך השלום שמאלה לרחוב הרודצקי. הרכב האדום נאלץ לבלום ולעצור. השוטר הורה לנאשם לעצור, הצביע בפניו על הרכב האדום והסביר לו חומרת העבירה והסיכון הטמון בה.

תגובתו של הנאשם משיוחסה לו העבירה הייתה : "הרכב האדום היה רחוק ממני. אני ראיתי. אני רואה אותך כל בוקר אני נתתי זכות קדימה."

השוטר הוסיף כי הסביר לנאשם את מהות העבירה 6 פעמים, אך הנאשם התווכח והקפיד להיכנס לדבריו. לאחר סיום רישום הדו"ח ניסה השוטר להסביר לנאשם את משמעות נטילת רישיון הנהיגה, אך הנאשם שוב התווכח ונכנס לדבריו. או אז התרחק ממנו השוטר.

הנאשם כפר במיוחס לו וניהל הגנתו.

מטעם התביעה העיד השוטר ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח (ת/1) ותרשים שערך בעת האירוע (ת/2). מטעם ההגנה העידו: הנאשם - במסגרת עדותו הוגשו תרשים שהכין (נ/1) ודיסק (נ/2) וכן הגב' עפרה שירין, אשתו של הנאשם שישבה לצדו בעת קרות האירוע.

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את נסיבות המקרה, באתי לכלל מסקנה כי התביעה הוכיחה את המיוחס לנאשם, וזאת לאחר שהזהרתי עצמי כי גרסת התביעה מבוססת על עדות יחידה.

ואלה נימוקי הכרעת הדין:

אין חולק באשר למסלול נסיעתו של הנאשם וכי בכיוון נסיעתו מוצב תמרור 301.

עוד אין חולק כי רכב אדום הגיע מכיוון הנסיעה הנגדי בדרך השלום והתכוון לפנות שמאלה לרחוב הורודצקי.

עד התביעה ערך מסמך מפורט ביותר ולכך התלווה תרשים פרטני, בו הדגים את מסלול נסיעת הרכב האדום שדרכו נחסמה בשל פנייתו של הנאשם לרחוב הורודצקי. מצאתי כי גרסתו מבוססת.

הנאשם טען כי התרשים (ת/2) אינו מתאר נכונה את המצב בכביש. לטענתו, הרכב אדום עדיין עמד בכיוון הנסיעה הנגדי בדרך השלום עקב אור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו. לגישת הנאשם, בעת שפנה ימינה לרחוב הורודצקי, לא היו רכבים שנסעו לפניו או אחריו. לפתע ניגש אליו השוטר. הנאשם שאל מה קרה, והשוטר אמר לו כי סיכן את התנועה והסביר לו על תמרור "תן זכות קדימה בדרך החוצה לפניך". במהלך שיחתם זו, הרכב האדום עקף את רכבו של הנאשם, או אז הצביע השוטר בפניו על הרכב האדום ואמר לו "זה מה שעשית".

הודאתו של הנאשם כי הרכב האדום נאלץ לעקוף את רכבו מתיישב עם השרטוט שערך השוטר. הנאשם נעצר על ידי השוטר מיד עם פנייתו ימינה, כך הודה במפורש. לפי השרטוט, הנאשם פנה ימינה באופן אלכסוני ולכן חסם באופן חלקי את נתיב הנסיעה השמאלי. אימות לכך ניתן למצוא בטענתו של הנאשם כי השוטר עצר אותו באמצע הכביש (פרו', עמ' 3 ,ש' 9). בשל פנייתו זו של הנאשם, נאלץ הרכב האדום לעצור על מעבר החצייה בכניסה לרחוב הורודצקי, ועל מנת להמשיך בדרכו היה עליו לעקוף את רכבו של הנאשם.

הנאשם טען בעדותו כי הרכב האדום עמד עקב אור אדום ברמזור בכיוון הנסיעה הנגדי, ואילו בצומת לא נסע רכב כלשהו. עדותו זו הינה בגדר" עדות כבושה". בדיסק שהוגש לעיוני חזר הנאשם וטען בפני השוטר כי הרכב האדום היה בצומת, והוסיף כי הרכב האדום נסע אחריו.

זאת ועוד, הגב' עפרה שירין אשתו של הנאשם טענה "שאלנו מה קרה, השוטר התחיל אתה רואה את הרכב האדום?". בדבריה אלה יש משום חיזוק לגרסתו של השוטר, כי הרכב האדום היה אותה עת בקרבת מקום, זאת להבדיל מעדותו של הנאשם אשר טען כי "אחרי הרבה זמן עבר רכב אדום ואמרת לי שזה הרכב" (פרוט' עמ' 5).

אין ספק כי הנאשם ידע במדויק מהי העבירה שיוחסה לו, ואף ידע כי נטען כלפיו שלא נתן זכות קדימה לרכב אדום. הנאשם לא טען מעולם כי הבחין בשוטר טרם פנייתו ימינה לרחוב הורודצקי. בתחילה טען כי השוטר "קפץ עליו" מבין המכוניות החונות, ואז שינה גרסתו וטען בסיכומיו כי השוטר עמד מאחורי העץ.

צפיתי בדיסק שצירף הנאשם, ולא מצאתי תימוכין להתרחשות האירועים כפי שפירט הנאשם בעמ' 8 של הפרוטוקול. הדיסק אימת את התרחשות האירועים כפי שפירט השוטר בדו"ח ובעדותו. השוטר ביקש למסור לנאשם רישיון נהיגה זמני ולזמן אותו לשימוע, ולא הבחנתי באיום כלשהו מצד השוטר. לא נוכחתי כי השוטר אילץ את הנאשם לחתום על מסמכים או לצאת מהרכב. אני סבורה כי השוטר אכן ניסה להסביר לנאשם כיצד התרחשה העבירה, אך הנאשם היה נסער ולא שעה לכך.

אשר על כן, ארשיע את הנאשם בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ג , 10 יוני 2013, במעמד בא כוח התביעה ובהעדר הנאשם.