מדינת ישראל נ' רבאע

החלטה

מתירה תיקון כ"א כמבוקש. התיקון יבוצע בגוף כתב האישום.

ניתנה והודעה היום ל' אדר תשע"ד, 02/03/2014 במעמד הנוכחים.

שרה חביב, שופטת

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם, הנני מרשיעה אותו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

ניתנה והודעה היום ל' אדר תשע"ד, 02/03/2014 במעמד הנוכחים.

שרה חביב, שופטת

החלטה

הרישום הפלילי של הנאשם הוגש וסומן ת/1.

ניתנה והודעה היום ל' אדר תשע"ד, 02/03/2014 במעמד הנוכחים.

שרה חביב, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כדין ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הכל מיום 3.4.2013.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל של חודשים, מאסר מותנה וקנס, תוך שהוא עותר למתחם ענישה שבין חודש ל-6 חודשי מאסר בפועל, ומפנה לפסיקה בענין זה. עוד טען ב"כ המאשימה, כי הנאשם במעשיו פגע בביטחון הציבור ובריבונותה של המדינה.

ב"כ הנאשם מנגד, הצביע על נסיבותיו המיוחדות של הנאשם והעובדה כי כל משפחתו וכן ילדיו ואשתו וכן אחיו ישראלים והוא תושב שטחים, על אף שנולד בירושלים. הסנגור הציג מסמכים לעניין זה ובין היתר תעודת הלידה של הנאשם ולכן בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם עתר להסתפק במאסר מותנה.

הנאשם שבפני יליד 1983, לחובתו 2 הרשעות קודמות בגין עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, כל פעם דובר היה בכניסה בודדת, האחת ממרץ 2007 והשניה מספטמבר 2009.

הערך המוגן בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל הוא ריבונותה של המדינה, לכך יש להוסיף את הערך המוגן של שמירה על בטחון הציבור, זאת לאור הניסיון של כניסת מפגעים משטחי הרש"פ לשטחי ישראל. לא כל מי שנכנס לישראל יוצר מניה וביה סיכון בטחוני, יחד עם זאת, עצם ביצוע העבירה יוצר עול כבד על גורמי הביטחון ועל כן פגיעה בערך המוגן של בטחון הציבור.

כפי שהבעתי דעתי בעבר, מתחם הענישה ההולם עבירה אחת של כניסה לישראל שלא כדין, מבלי שבאו עליה נסיבות מיוחדות לקולה או לחומרה, עומד על בין מאסר מותנה וקנס ועד חודשיים מאסר בפועל. הדבר נשען לדידי על העובדה, כי זה היה רף הענישה הנוהג ערב כניסתו של תיקון 113 לחוק העונשין לתוקף, לאור העובדה כי העונש המוגדר לצידה של העבירה הוא של 12 חודשי מאסר לכל היותר, ולאור העובדה, כי בצידו של עונש המאסר או המאסר המותנה, יש לשקול מאסרים מותנים וקנסות.

תיקון 113 לחוק העונשין לא נולד כדי להחמיר בענישה, ועל כן מתחם הענישה שבין חודש ל-6 חודשי מאסר בפועל נתפס בעיניי כחמור מדי (ראה לענין זה למשל ת"פ 7734-07-12).

בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם אשר נולד בירושלים וכל בני משפחתו חיים בישראל, ניתן להסתפק בענישה שבתחתית מתחם העונש אותו קבעתי, זאת על אף שביצע עבירה נוספת של הפרעה לשוטר. עוד מצאתי כי העבירה הנוספת איננה משנה את מתחם הענישה, שכן בוצעה ברף התחתון שלה, זאת לאחר שעיינתי בתעודה שהוצגה לשוטר.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם עונשים כדלקמן:

א.         מאסר מותנה בן חודשיים למשך שנתיים, שלא יעבור על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל – התשי"ב–1952 או עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.