החלטה
מורה על מינוי הסנגוריה הציבורית לייצג את החשוד בתיק זה.
ניתנה והודעה היום י"ב סיון תש"ע, 25/05/2010 במעמד הנוכחים.
אלון רום, שופט
החלטה
1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].
2.החשוד נעצר לראשונה ביום 24.05.2010 בשעה 10:30.
3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 2 ימים.
4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של גניבה, השגת גבול פלילית והפרעת שוטר במילוי תפקידו, בכך שביום 24.05.2010, החשוד ביחד עם אחר נכנסו למלון רימונים תוך השגת גבול, וגנבו משם מכונת ברד.
כן נטען בבקשה לעילת מעצר של שיבוש מהלכי חקירה.
5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, וכן דו"ח סודי אשר סומן מב/1 – ובמ/2 ובמ/3 ובהם תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד, ובמסגרת מב/, במ/2 ובמ/31 מפורטות פעולות חקירה אותן מתעתדת המבקשת לבצע במסגרת הימים המבוקשת על ידה.
6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה ואת הדו"ח הסודי, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.
מדובר באירוע שארע באישון לילה, כאשר מכונת הברד שנגנבה שוקלת כחמישים קילוגרם. האירוע תועד במצלמות, ונציג המבקשת הודיע באולם בית המשפט כי חוקרים שצפו בקלטת זיהו את החשוד כמבצע העבירה.
הגם שלא הוגש מסמך מלווה, הרי שהצהרתו של נציג המבקשת מקובלת עליי, ומכאן קמה שמתקיים חשד סביר לביצוע העבירות. בתיק החקירה ישנן ראיות נוספות שגם הן מתיישבות עם האמור בבקשה.
אינני מקבל את טענת הסנגור כי יש לשחרר בעבירות שכאלה, וכן גם כי היה על המשטרה לבוא מיד בתחילת היווצרות החשד כנגד החשוד, ולבקש את הארכת המעצר. המחוקק נתן בידי המבקשת פרק זמן של 24 שעות, והשימוש יעשה על פי החלטת הרשות החוקרת, תוך שאין בית המשפט מכיר את כל שיקולי החקירה. מה גם שבתיק זה שבפניי יש טעמים לכך מדוע נהגה המבקשת כפי שנהגה.
ב"כ המבקשת העלה טענה נוספת בעניינו של חשד לתיק נוסף שאיננו מופיע בבקשה. אכן מקובלת עליי טענת הסנגור כי באם מתבקשת הארכת מעצר בנוגע לתיק נוסף, יש לפרט את החשד בו בבקשה ולהציג ראיות.
פעולות החקירה שנדרשות צריכות להיעשות בעת שהחשוד במעצר. זאת לאור אופיין וטיבן. לא אפרט מעבר לכך.
לסיכומו של עניין, קיים חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות לחשוד.
7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה.
8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.
9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותו של החשוד, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.