מדינת ישראל נ' עוסמאן(עציר)

החלטה

החלטה תימסר לצדדים היום בשעה 13:00.

ניתנה והודעה היום א' אב תשע"א, 01/08/2011 במעמד הנוכחים.

אברהים בולוס, שופט

החלטה

בפני בקשה שבגדרה המבקשת עתרה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בד בבד עם הגשת הבקשה, הוגש גם כתב אישום שבו נטען כי ביום 29.7.11 בין השעות 15.00-16.00 בעכו בחניון עפר הסמוך לחוף הסוסים התפרץ הנאשם לרכב מסוג סוזוקי, לאחר שניפץ באמצעות אבן את שמשת החלון הקידמי, ונכנס פנימה לתוך הרכב בכוונה לגנוב.

המשיב כאמור נכנס לתוך הרכב ונטל ממנו את ארנקו של המתלונן, שהכיל מזומנים בסך של 200 ₪ וכרטיס אשראי וכן שני מכשירי טלפון ניידים בשווי של כ – 6,000 ₪.

בהמשך מתואר גם כי באותו היום ולערך בשעה 16.00 המשיב מכר אחד הטלפונים הניידים שגנב בתמורת סך של 300 ₪.

עוד נטען בכתב האישום כי למחרת, ביום 24.7.11, בשעות הצהריים המשיב פגש באחד השוטרים אשר תפס את הטלפון הנייד שמכר המשיב. מיד לאחר שהמשיב הבחין בשוטר הוא פתח בריצה ובכך, כך נטען בכתב האישום, הוא הכשיל את השוטר בביצוע תפקידו.

היום שמעתי את טענות הצדדים. המבקשת חזרה על בקשתה, הדגישה את חומרת מעשיו של המשיב ועתרה לקבלת הבקשה.

מהצד השני של המתרס הסניגור היה בדיעה כי בנסיבות לא קיימות ראיות לכאורה, מכאן שלגישתו נכון להורות על דחיית הבקשה.

בדבריו הסניגור הסביר כי היה וייקבע על ידי ביהמ"ש כי הפוטנציאל הראייתי הקיים בעדויות ובראיות הקיימות בתיק החקירה טומן בחובו אפשרות סבירה להרשעתו של המשיב, אזי לא יהיה מנוס מלהורות על מעצרו משום שהמשיב מודה בקיומה של עילת מעצר ומשום שאין בידיו להצביע ולהציג חלופת מעצר כלשהי.

לנוכח טענותיו של המשיב עיינתי בתיק החקירה, ונחה דעתי כי בנסיבות קיימת תשתית ראייתית מספקת לשלב הזה של הדיון.

עוד לפני שאפרט את מסקנתי זו ראיתי לציין שכידוע בשלב זה של הדיון כל אשר עלי לבחון הינה קיומה של תשתית ראייתית האוצרת בחובה פוטנציאל להרשעתו של המשיב. היינו, עלי לבחון את הכח הראייתי הפוטנציאלי הגלום בראיות שבידי המבקשת. באם אשתכנע שקיים סיכוי סביר שלאחר עיבוד ראיות אלה לרבות באמצעות חקירה נגדית, ניתן ואפשרי לבסס את אשמתו של המשיב, אזי תבוא הקביעה בדבר קיומן של ראיות לכאורה.

אתחיל מכך שבאשר למתווה הכללי הצדדים תמימי דעים. אין מחלוקת שהמשיב החזיק בטלפון הנייד בסמוך ולאחר אירוע הגניבה וכי מכר טלפון זה לאחר. אם כי הוא מוסיף ומסביר כי את הטלפון קיבל מידיו של נרקומן המוכר לו באופן אישי.

בנסיבותיו של מקרה זה המצאות של הרכוש הגנוב סמוך לאחר אירוע הפריצה בידיו של המשיב עשויה להקים את חזקת התכיפות שהינה חזקה שבעובדה המבוססת על הגיון ונסיון החיים. חזקה זו מלמדת וגם מצביעה אודות מעורבותו של המשיב באותה פריצה נטענת, כאשר על המשיב להפריך חזקה זו.

יוצא איפא שבאם תיושם חזקה זו במקרה זה קיימת אפשרות להרשעתו של המשיב, כל זאת וביתר שאת קיומם של חיזוקים נוספים אשר עלו מחומר החקירה שבפני, בין היתר חזקה זו זוכה לחיזוק לנוכח העובדה שהמשיב סרב למסור את זהותו של אותו אדם שקיבל מידיו את הטלפון הנייד.

נוסף לכך, אפשרי להסתייע גם בעובדה שהמשיב לא מסר במסגרת חקירתו גרסה ברורה לעניין מקום הימצאו בזמן ביצוע הפריצה לרכב וגם העובדה שהמשיב מסר כי באותו יום הגיע לאותו חניון, ובשעות הרלוונטיות אם כי הסביר כי נוכחותו במקום היתה למטרה אחרת.

כל האמור לעיל מעיד על כך כי בנסיבות קיימות ראיות לכאורה וכן אפשרות סבירה להרשעה .

לאור האמור לעיל, משבאה הסכמה מצד המשיב לקיומה של עילת מעצר וכן משלא הוצגה חלופה כלשהי, לא נותר בפני אלא להורות על הארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.