מדינת ישראל נ' עואד

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק ניתן, שניתן בהעדר הנאשם.

מאחר שהמשיבה לא הגישה את תגובתה, החלטה זו ניתנת בהעדר תגובתה.

המבקש זומן כדין לדיון, עת התקבל הזימון דיון בכתובתו הרשומה של בא כוחו. עפ"י הפסיקה המחייבת טעות ברישום מועד הדיון על ידי ב"כ הנאשם, אינה מהווה עילה לביטול פסק הדין. על כן, הסיבה לאי התייצבותה של ההגנה לדיון, אינה מהווה עילה לביטול פסק הדין.

בבקשתו טען המבקש כי הודה באזני השוטרים בזירת התאונה כי הוא זה שנהג ברכב ולאחר מכן חזר על הודאה זו אף בשימוע שנערך לו ובהודעה שמסר במשטרה. משכך, בשנת 2008, הוגש לבית המשפט כתב אישום נגדו. רק ביום 6.6.10 טען המבקש לראשונה כי מר ג'ריס עואד שמשום נהג ברכב בעת ביצוע התאונה. על טיעון זה חזר בבקשה לביטול פסק הדין וגם הפעם ללא צרוף תצהיר של מר שמשום או אסמכתא אחרת לביסוס טענתו.

למותר לציין כי טיעון זה אינו מהווה טענת אליבי, שכן, כתב האישום הוגש נגש המבקש, לאחר שזה נכח במקום התאונה והודה כי נהג ברכב בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. טענה כבושה זו איננה מהווה טיעון הגנה משלא צורף כל מסמך התומך בו, ואף לא נטען כי נעשתה לאורך השנים פנייה ליחידת התביעות לשם הסבת כתב האישום.

בשולי הדברים ייאמר כי קבלת הטענה משמעותה הקמת חשד יותר מסביר לביצוע עבירות פליליות חמורות על ידי המבקש, על ידי מר שמשום וכן על ידי יתר הנוכחים בזירת התאונה.

גזר הדין תואם את חומרת העבירות בהן הורשע המבקש ובהתחשב בעברו התעבורתי.

נוכח האמור לעיל, לא מצאתי בנימוקי הבקשה עילה לביטול פסק הדין ולא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם יוותר פסק הדין על כנו.

על כן, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: