מדינת ישראל נ' דבח

החלטה

1.לפני בקשה להארכת מעצרו של החשוד מכוח סעיף 17ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 [להלן: החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 14.09.2010 שעה 13:45 ומעצרו הוארך עד היום.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 2 ימים.

4.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד, וכן הצהרת תובע לפי סעיף 17ד' לחוק.

5.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של התפרצות והחזקת נכס חשוד כגנוב.

בשלב זה הראיות לכאורה כנגד החשוד מוצקות הן, כאשר טביעות אצבעותיו של החשוד נמצאו על המחשב, זאת כאשר בדיון האחרון טען כי אין לו קשר לאותו מחשב שנגנב. בנסיבות אלה הרי שקיימות ראיות מוכחות לצורך שלב זה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה, ובכלל זה את חומר החקירה, שוכנעתי כי מתקיימים התנאים שבסעיף 17ד' לחוק, היינו כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו של החשוד עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, בשים לב לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר בשל מסוכנות ולאחר שמצאתי כי קיים יסוד סביר לחשש כי החשוד יסכן את בטחונו של אדם ו/או הציבור ולאור החשש להתחמקות מההליך.

7.לנוכח המסוכנות האמורה, לא מצאתי להעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

8.אשר לאורך תקופת המעצר המבוקשת, אני סבור כי לאור היקף חומר החקירה שבתיק יש הצדקה להארכת מעצר של 2 ימים כמבוקש.

9.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 20.09.2010 עד השעה 12:00.

10.תיק החקירה מושב לחוקר.

11.צו מעצר נחתם בד בבד.

שב"ס ישקול מתן אפשרות לחשוד להתקשר לבת זוגו, כל עוד שאין מניעה לכך.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"א תשרי תשע"א, 19/09/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

הוקלד על ידי: שני פרידמן