מדינת ישראל נ' דבוש

החלטה

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אי ציות לתמרור ב – 37, בכך שאף שעצר את רכבו, לא נתן זכות קדימה לרכב, הנכנס אל הצומת.

ביום 13.3.09 נדון המבקש בהעדרו ונגזרו עליו העונשים הבאים:

קנס בסך 1,000 ₪

פסילה של 3 חודשים על תנאי לשנתיים.

מאחר שעלה ספק באשר לזימונו כדין של המבקש למשפטו, ביום 20.4.09 בוטל, לבקשתו, פסק הדין מיום 13.3.09.

לבקשותיו של המבקש, ישיבת ההקראה נדחתה מספר פעמים ולבסוף התקיימה ביום 17.2.10. המבקש כפר בעובדות כתב האישום. במועד ההקראה ובנוכחות המבקש נקבעה ישיבת הוכחות ליום 14.7.10.

המבקש טוען בבקשתו כי נשלחה על ידו בקשת דחיה בבוקר הדיון ואולם אין בתיק ביהמ"ש בקשה שכזו.

אף אם שלח המבקש בקשה לדחית מועד הדיון, באחריותו לברר מה עלה בגורלה של בקשתו ואם לא נענתה, עליו להתייצב לדיון.

העונש שהושת על המבקש בגזר הדין מיום 14.7.10 מאוזן וסביר.

לאור האמור לעיל, אינני מוצאת, שנימוקי הבקשה מצדיקים את ביטול פסק הדין בשנית.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה ופסק הדין מיום 14.7.10 נותר על כנו.

ניתנה היום, כ"ג אב תש"ע, 03 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: