מדינת ישראל נ' ג ' ורג'י ואח'

גזר דין

הנאשמים, שהינם בני זוג, הודו בעבירות אלימות ואיומים כלפי שוטרים, בהתאם לכתב האישום המתוקן.

כמפורט בכתב האישום המתוקן, ביום 20.8.10 בסמוך לשעה 01:00 בלילה, נסעו הנאשמים ברכב הנהוג ע"י אחותו של הנאשם 1, בהיותם בדרך חזרה מאירוע משפחתי בו שתו משקאות משכרים. באותן נסיבות, עוכבה האחות ע"י שוטרים לתחנת משטרת פ"ת, מאחר ועלה כלפיה חשד לנהיגה בשכרות.

סמוך לאחר מכן, הגיעו הנאשמים לתחנת משטרת פ"ת, יחד עם אביו של הנאשם 1, שהיה נאשם 2 בתיק זה ונדון (להלן: האב), והחלו לנהוג באלימות ואיומים כלפי השוטרים משה ורעות שעמדו בדלפק הקבלה. הנאשם 1 דפק על הדלפק באומרו "אני יניב ג'ורג'י ואני אזיין את כל השוטרים, אני שוטר בימ"ס איו"ש ואני רוצה את כוכב". לאחר מכן תקף האב את השוטר משה בכך שדחף לתוך פניו את פחית המשקה בה החזיק השוטר. בהמשך לכך, רץ הנאשם 1 לעבר השוטר משה, היכה באגרופיו בראשו של השוטר, אחז בגרונו בידו ולאחר מכן חבק את ראשו של השוטר בשתי ידיו.

בהמשך לכך, תקפה הנאשמת 3 את השוטרת רעות בכך שקפצה עליה, משכה בשערה ובחולצתה, חנקה אותה בצווארה והפילה אותה על הרצפה כשהיא צועקת לעברה: "את לא תגעי בבעלי". השוטרת חולצה מידי הנאשמת 3 בסיועו של מתנדב. לשוטרת נגרמו חבלות – סימני צביטה בשד ואדמומית בלחי.

למקום הגיעו שוטרים נוספים אשר סייעו לעצור ולכבול את הנאשם 1, שהשתולל והתנגד למעצר, כשהוא מאיים על השוטר משה "אני אזיין אותך במח"ש, אני אלביש עליך תיק, שוטר אתה לא תהיה". כן העליב את השוטרת רעות במלים "מכוס לכוס אני אזיין אותך אני אראה לך מה זה", ועל השוטר משה במלים "לא תחייה יותר, שוטר לא תהיה".

לאחר מכן סטרה הנאשמת 3 לשוטר רותם שניגש אליה ודחפה אותו.

בהמשך לכך ביקש הנאשם 1 סיגריה מהשוטר משה, ולאחר שנענה בשלילה, העליב את השוטר משה במלים "לך תזדיין אתה וכל השוטרים שלך, יה בן זונה".

בהתאם לכתב האישום המתוקן, הודה הנאשם 1 בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים, התנגדות למעצר חוקי, העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. הנאשמת 3 הודתה בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, ותקיפת שוטר הגורמת חבלה של ממש.

בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים, נשלחו הנאשמים למתן תסקירים בעניינם, כאשר המאשימה הצהירה כי בעניינו של הנאשם 1 תעתור לעבודות שירות, מע"ת וקנס, ואילו הסניגור יוכל לטעון לאי הרשעה; בעניינה של הנאשמת 3, אם התסקיר יהיה חיובי במובן של העדר מסוכנות, נטילת אחריות והפנמת הלקחים, תעתור לשל"צ, מע"ת וקנס, ואם יהא שלילי – תעתור לעבודות שירות, מע"ת וקנס, כאשר הסניגור יוכל לטעון לאי הרשעה. לפיכך התבקש שירות המבחן להתייחס בתסקירים גם לעניין ההרשעה.

בעניינו של הנאשם 1 התקבלו שני תסקירים. התסקיר הראשון מיום 26.12.10 העלה כי הנאשם כבן 33, נשוי לנאשמת 3 ולהם ילד כבן 6. הנאשם עובד בשנים האחרונות כמאבטח בירושלים. לנאשם אין עבר פלילי. הנאשם הוא בן למשפחה קשת יום שגדל בסביבה עבריינית ושולית ועל אף הרקע ממנו הגיע, סיים 12 שנות לימוד ושרת בצבא וכיום, כאמור, עובד בתחום האבטחה ומנהל אורח חיים נורמטיבי.

בהתייחס לאירוע נשוא כתב אישום, הוא התקשה לקחת אחריות, שלל קיומם של ביטויי אלימות בהתנהגותו, וראה בהתנהגותו כתגובה לגיטימית לאלימות השוטרים כלפי בני משפחתו. הנאשם תפס עצמו כקרבן, ביטא כעס כלפי גורמי המשטרה והתקשה לגלות אמפתיה למותקפים. לא אובחנה אצלו בעיה ביחס לצריכת אלכוהול.

הנאשם ביטא חשיבות למניעת הרשעתו לאור עיסוקו כמאבטח והביע חשש כי בהעדר רשיון לנשק יאבד את מקום עבודתו ואת האפשרות להתפרנס בכלל, וזאת בהעדר כישורים תעסוקתיים אחרים.

בסיכום התסקיר הראשון לא בא שירות המבחן בהמלצה לעניין הרשעתו. צויין, כי המודעות הנמוכה להתנהגותו האלימה ותפיסתו העצמית כקורבן לא איפשרו מעורבות שירות המבחן.

ביום 27.2.11 התקבל תסקיר משלים בעניינו של הנאשם 1, וזאת לאור בקשת ההגנה לתת לנאשמים הזדמנות נוספת להצגת עמדתם בפני שירות המבחן.

בפגישה הנוספת שהתקיימה עימו ביטא הנאשם הבנה באשר להתנהגותו ולבעייתיות הכרוכה בה, וכעת הכיר בכך שנהג באלימות בעת האירוע נשוא כתב האישום. הוא ייחס את התנהגותו לשתייה מוגזמת של אלכוהול, שגרמה לו להתנהגותו האלימה, והביע חרטה על מעשיו.

בפגישה הוצג מכתב ממעסיקו, לפיו באם יורשע ולא יוחזר לו נשקו יאלצו להפסיק עבודתו. הנאשם הביע חשש רב מפני הרשעה והשלכותיה על עבודתו והביע נכונות לבצע כל ענישה שתוטל עליו. לאור זאת, המלצת שירות המבחן היתה לאי הרשעה והטלת צו לשל"צ.

אף בעניינה של הנאשמת 3 התקבלו שני תסקירים. התסקיר הראשון מיום 9.1.11 העלה כי הנאשמת בת 28, נשואה לנאשם 1 ואם לילד כבן 6, איננה עובדת. הנאשמת בת למשפחה נורמטיבית, מתפקדת ותומכת. הנאשמת סיימה 14 שנות לימוד במגמת הנהלת חשבונות ומינהל עסקים ושרתה בצה"ל. הכירה את הנאשם 1 במסגרת עבודה מועדפת שעבדה בה לאחר שחרורה. הרתה באופן לא מתוכנן וסבלה מדיכאון לאחר לידה וירידה בתפקוד היומיומי, וטופלה בטיפול פסיכיאטרי. כיום מנסה לערוך שינוי בחייה, חותמת לקבלת דמי אבטלה בלשכה, ומעורבת יותר בגידול בנה.

הנאשמת התקשתה לשתף פעולה הן במסגרת פיקוח המעצר והן במסגרת האבחון הנוכחי.

בהתייחס לעבירות נשוא כתב האישום הנאשמת שללה התנהגות אלימה ותפסה עצמה כקרבן, מה שהקשה על בדיקה מעמיקה של קשיי התנהגות. עם זאת, שירות המבחן העריך כי מדובר באירוע שהסלים לאור הרגשת הנאשמת כי עליה לסייע לבני משפחתה. נשללה בעיית התמכרות לאלכוהול.