מדינת ישראל נ' בר

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם על פי הודאתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תשע"א, 11/04/2011 במעמד הנוכחים.

נועה פראג לבוא, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שבחר להודות בעבירה של נהיגה בשכרות.

ביום 10.12.10 בשעה 03:20 בת"א נהג הנאשם ברכב כאשר הוא שיכור וכאשר בליטר אוויר נשוף נמצאו 330 מיקרו גרם אלכוהול.

הנאשם נוהג משנת 99' בעברו 10 הרשעות קודמות.

התובעת עותרת לעונש של התחייבות כספית, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

מנגד, מבקש הנאשם התחשבות ביהמ"ש בהודאה, בחרטה, באישיותו הנורמטיבית.

סעיף 39 א לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום שלא תפחת משנתיים ימים.

בנסיבות מיוחדות שתרשמנה, רשאי ביהמ"ש להורות על קיצור התקופה.

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי ולקצר מפסילת המינימום מהטעמים הבאים:

הודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה, חרטתו, אישיותו הנורמטיבית. התחייבותו שלא לשוב לסורו. שירותו בצה"ל כלוחם. כמות האלכוהול שבאופן יחסי לכמויות שביהמ"ש זה רגיל לדון בהן אינה גבוהה. עבר תעבורתי שאינו מכביד.

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 2000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשים שווים ורצופים החל מיום 1.5.11.

במידה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולמו במועד, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים. מתקופה זו ינוכו 30 ימי הפסילה המנהלית אותם רצה הנאשם.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע תוך 3 שנים מעבירות של נהיגה בשכרות, תחת השפעת משקה משכר או בעת פסילה.