מדינת ישראל נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ סניף רמלה ואח'

פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל הנכבד, עדי סומך, שניתנה ביום 10.01.12 בתיק הוצאה לפועל 01-76051-05-9, לפיה על המבקשת למסור מידע אודות המשיבה 2 לבקשת ערעור זו, כפי שיפורט בהמשך.

במקביל לבקשת רשות ערעור זו, הגישה המערערת בקשת רשות ערעור נוספת על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל הנכבד, עדי סומך, בתיק הוצאה לפועל 01-16077-75-8 .

לאור העובדה שבשני התיקים מדובר באותם הצדדים ובאותן הנסיבות, אדון בשניהם יחדיו בפסק דין זה.

בהתאם לסמכותי מתוקף תקנה 120 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, (להלן: "התקנות") ולאחר שהמשיב מס' 1 הגיש תגובתו לבקשת רשות הערעור, אדון בבקשת רשות ערעור זאת כבערעור עצמו.

כללי:

ביום 24.05.11 הומצאה ע"י בנק מרכנתיל דיסקונט (להלן: "הזוכה"), למשרדי מע"מ רמלה בקשה למתן פרטים אודות המשיבה והחייב. זו ביקש הזוכה בין היתר דו"חות מע"מ, טופס 106, וטופס 126.

במקביל, הומצאה למשרדי מע"מ רמלה, החלטתו של כבוד הרשם יעקובי דורון מיום 11.04.11 המורה לרשויות המס ליתן את הפרטים המבוקשים. המערערת הגישה, ביום 11.07.11 בקשה לביטול החלטה זו מטעמי חיסיון.

ביום 10.01.12 ניתנה החלטת כב' הרשם, עדי סומך, לפיה על רשות המיסים למסור את החומר אותו ביקשה הזוכה (להלן: "ההחלטה"). סביב החלטה זו נדון ערעור זה.

החלטת הרשם:

הרשם סבר כי החיסיון אליו טוענת המערערת לא חל במקרה דנן, בו מדובר בגילוי מידע אודות החייב בלבד שאינו,לכאורה, הנישום. לפי החלטת הרשם, הנישום הינו צד ג', המעסיק את החייב אך מסרב למסור מידע אודותיו ואין במידע שיימסר על ידי צד ג' בכדי להזיק עימו.

בהחלטתו, ציין הרשם כי תכלית חקיקת חוק ההוצאה לפועל ובפרט תיקון 29 הינה להטות את מאזניי הגבייה מהליכים בגופו של החייב לטובת חשיפת מידע רב ככל שניתן אודותיו ונכסיו לשם גבייה מהם.

לטעמו של הרשם, במקרה זה העדר חשיפת המידע עלול לסכל את הליכי הגבייה שכן המחזיק הוא המחזיק הבלעדי של מידע זה ועל כן אין זה ראוי לאפשר אגירת המידע בתוך "כספת החיסיון" על חשבון נזק קנייני שעלול להיגרם לזוכה אילולא מידע זה ייחשף.

9. טיעוני המערערת:

המערערת טוענת כי היא מנועה מלמסור את המידע הכלול במסמך המצוי ברשותה בשל חובת החיסיון הסטטוטורית המוטלת עליה ואשר קבועה בחוקי המס השונים ובהלכה הפסוקה.

לטענתה,על המידע והמסמכים עליהם ניתנה ההחלטה, חלה חובת חיסיון וסודיות סטטוטורית שבצידה עבירה פלילית מכוח חוקי המס השונים. לפי המערערת, תכלית הוראות החיסיון הינה להקנות הגנה מקיפה וכוללת למידע שנמסר לרשויות המס על ידי הנישום, או המגיע לרשויות המס בדרך אחרת.

בנוסף, תכלית נוספת של החיסיון הינה לאפשר לרשויות המדינה להגיע אל חקר האמת בבואן לשום, כך שהנישום ידווח דיווחי אמת בידיעה כי המידע לא ייחשף בפני אחרים, כולל גורמים שלישיים, וימסור מידע מבלי לחשוש כי המידע המצוי ברשותם ייחשף.

המערערת טוענת כי המידע האגור ברשות המיסים אינו מיועד, לפי הוראות דין, לסייע בבירור הליכים אזרחיים שאינם הליכים מכוח אחד מחוקי המס.

10. טיעוני המשיב מס' 1 לבקשת רשות הערעור (הזוכה) :

המשיב 1 מציין כי הבקשה למתן צו למערערת למסירת מידע נעשתה בעקבות מצוות כב' רשם ההוצאה לפועל, בהחלטתו מיום, 03.02.11, ואין המדובר בבקשה יזומה של המשיב.