אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' בן חטיב ואח'

מדינת ישראל נ' בן חטיב ואח'

תאריך פרסום : 15/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קצרין
7151-09-08
02/07/2013
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. פתחי בן חטיב
2. מנאר מנוסרה

גזר-דין

גזר דין לגבי נאשם מס' 1

1.נגד הנאשמים הוגש כתב אישום, בו הואשמו בביצוע העבירות הבאות: ציד חיית בר מוגנת, לפי סעיפים 2 ו-14(ב) לחוק הגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 (להלן: חוק הגנת חיית הבר או החוק); ציד ללא רישיון ציד, לפי סעיפים 2 ו-14(ב) לחוק; ציד באזור אסור (אזור מס' 12 לתוספת), לפי תקנה 1 לתקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים), התשל"א-1971 וסעיף 14(א) לחוק; ציד בלילה, לפי תקנה 5(א) לתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976 וסעיף 14(א) לחוק; והחזקת חיית בר מוגנת, לפי סעיפים 8(א)(3) ו-14(א) לחוק.

העובדות שהצמיחו עבירות אלו תוארו בכתב האישום כדלקמן: ביום 30.5.2008, בסמוך לשעה 03:05 בצומת יהודייה שברמת הגולן נמצאו הנאשמים ברכב, כאשר ברשותם דורבן שחוט, אשר ניצוד על ידיהם באמצעות מקל, סכין ופנס. עוד צויין כי הדורבן הינו חיית בר מוגנת, כי אזור רמת הגולן אסור בציד וכי לנאשמים לא היו רישיונות ציד ואף לא היתר למעשיהם.

2.נאשם מס' 1 (להלן: הנאשם) כפר בעובדות כתב האישום, וביום 23.4.2013 התקיימה ישיבת ההוכחות בעניינו. בהכרעת הדין מיום 16.6.2013 הרשעתי את הנאשם בביצוע כל העבירות נשוא כתב האישום.

מתחם העונש ההולם

3.העיקרון המנחה בגזירת העונש הינו עקרון ההלימה, דהיינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש ומידת העונש המוטל עליו (ראו: סעיף 40ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)). לעיקרון ההלימה, המבטא למעשה את עיקרון הגמול, משקל בכורה בהשוואה למשקלם של שיקולי מניעה, הרתעה ושיקום בענישה (ת"פ (מחוזי נצ') 92-08 מדינת ישראל נ' חבר (פורסם בנבו, 9.6.2013) (להלן: עניין חבר)). לשם הגשמת עיקרון זה קובע חוק העונשין מנגנון תלת-שלבי (ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 לפסק דינה של השופטת ארבל (פורסם בנבו, 5.6.2013) (להלן: עניין חסן).

4.בשלב הראשון, בטרם יקבע בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, עליו לבחון ולקבוע מהו מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שהוא ביצע בהתאם לעקרון ההלימה. בעניין חסן הוסבר כי מתחם העונש ההולם הוא אמת-מידה נורמטיבית, המשקללת את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מן העבירה, מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לעבירה זו ונסיבות ביצועה, לרבות מידת אשמו של הנאשם. הודגש כי רוחב המתחם שייקבע תלוי במורכבות העבירה הנדונה, כלומר במידת השונוּת שבנסיבות ביצועה. בע"פ 7655/12 פייסל נ' מדינת ישראל (פסקה 7 לפסק דינו של השופט ג'ובראן, פורסם בנבו, 4.4.2013) תואר היקפו הרצוי של מתחם העונש:

"אין משמעות הדבר שבכל מקרה ומקרה "יומצא הגלגל מחדש", ויקבע מתחם ענישה המותאם לנסיבות הספציפיות של ההליך. קביעה שכזאת הייתה מרוקנת מתוכן את סעיף החוק והיא נוגדת את תכליתו. מאידך, אין לקבוע מתחם ענישה כללי, הכולל קשת רחבה מאוד של מעשים אפשריים. ככל שעסקינן בעבירות דוגמת עבירת השוד, בה ניתן להצביע על מדרג של חומרה, עלינו לזהות את מתחם הענישה הראוי לקבוצות מעשים הדומים בנסיבותיהם".

בעניין חסן הודגש כי מתחם העונש ההולם איננו טווח הענישה הנהוג (ההדגשות במקור):

"אין לטעות ולזהות בין מתחם העונש ההולם לבין טווח הענישה הנהוג. מדובר ב"יצורים" שונים. מתחם העונש ההולם מגלם, כאמור, הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, כאשר מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה הוא רק אחד מהם. טווח הענישה הנהוג בפסיקה, לעומת זאת, הוא נתון אמפירי-עובדתי, המורכב מהעונשים המקובלים בגין עבירה מסוימת בדין הנוהג" (פסקה 9, שם).

קביעת המתחם תעשה לאור חמישה פרמטרים: (1) הערך החברתי הנפגע; (2) מידת הפגיעה בערך זה; (3) מדיניות הענישה הנהוגה; (4) נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (המפורטות בסעיף 40ט לחוק העונשין, ונסיבות נוספות, כאמור בסעיף 40יב); (5) לגבי קנס – מצבו הכלכלי של הנאשם (ראו סעיף 40ח לחוק העונשין).

הערך החברתי הנפגע

5.חוק להגנת חיית הבר, שהחליף את פקודת השמירה על הציד, נועד לשמור על אוכלוסיית החי מפני דלדולה ולאפשר את רבייתה, ולפיכך הוא אוסר לצוד חיית בר בכלל, למעט חיה שצידתה הותרה לפי חוק. על הגנה על חיות הבר מפני מעלליהם של בני האדם כמטרת מרבית סעיפי חוק זה, ראו: ע"א 4398/06 החברה העירונית ראשון לציון לתרבות ספורט ונופש בע"מ נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (פורסם בנבו, 29.3.2009); ע"פ (מחוזי נצ') 1234/05 מדינת ישראל נ' חקרוש (פורסם בנבו, 11.10.2005).

6.ברע"פ 8122/12 פחמאווי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.1.2013), בו נדון ערעור על פסק דין בעניינו של נאשם אשר נמצאו ברשותו שקיות עם קיבת דורבן וקוצי דורבן, אמר השופט ג'ובראן:

"בטרם סיום אציין כי אף אני שותף לעמדתו של בית המשפט המחוזי, כי יש מקום להחמיר בענישה הנוגעת לפגיעה בבעלי חיים, הן חיות הבר הן חיות הבית. התאכזרות ופגיעה בבעלי חיים, מעבר לפגיעה העקיפה שהיא גורמת לבני האדם, מעידה על אטימות לב וקהות חושים. נדמה כי דווקא בעידן הנוכחי, עידן השפע הטכנולוגי, חשופים בעלי החיים לאלימות חריפה מבעבר. חדשות לבקרים אנו שומעים על ניסויים מעוררי פלצות הנעשים בחיות תמימות לצרכים מסחריים, על תנאי גידול ואחזקה אכזריים של בעלי חיים בתעשיית המזון, ועל צמצום מרחב המחיה הטבעי של בעלי חיים מוגנים המנסים לשרוד בטבע. ברי, כי ישנם מקרים בהם אין מנוס מפגיעה בחי ובצומח, בין אם לשם הצלת חיים אדם ובין אם לצורך פיתוח אנושי. יחד עם זאת, חובה עלינו להקפיד הקפדה יתרה לצמצם את הכאב הנגרם על ידינו, בייחוד כאשר מדובר במי שאת זעקותיו אנו מתקשים לשמוע, ושאינו יכול לעמוד על זכויות. מהלך זה, להגנת האנושיות שבנו על ידי צמצום פגיעתנו בבעלי החיים הסובבים אותנו, צריך להשפיע על כלל תחומי המשפט, ובתוכו אף על המשפט הפלילי".

מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע

7.בהמתה של דורבן, במסגרת פעולת ציד לא חוקית, פגע הנאשם בערך החברתי עליו נועד להגן החוק להגנת חיית הבר. המתת הדורבן היוותה פעולה שפגעה בהתאוששות אוכלוסיית הדורבנים בארץ, אשר - כפי שתואר בחוות דעת מומחה של ד"ר נמצוב (מוצג ת/א) - מצבה הקשה עקב ציד מאסיבי הביא להכחדתה באזורים רבים בארץ.

מדיניות הענישה הנהוגה

8.בע"פ (מחוזי נצ') 1642-12-11 מדינת ישראל נ' סלאח אל-דין (פורסם בנבו, 6.3.2012) הביע בית המשפט עמדתו לפיה מדיניות הענישה מחייבת החמרה בעבירות צייד תוך פגיעה בחיות בר מוגנות.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ