אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' בכר(עציר) ואח' 19 דצמבר 2011

מדינת ישראל נ' בכר(עציר) ואח' 19 דצמבר 2011

תאריך פרסום : 23/12/2011 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
34398-05-11
19/12/2011
בפני השופט:
1. אחיטוב
2. אב"ד


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. עבדאללה בכר (עציר)
2. רמזי בכר (עציר)
3. יוסף מוחמד בכר (עציר)

החלטה

1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם סדרת עבירות הנפרשות על 13 אישומים, ביניהן, ניסיון רצח, עבירות אלימות, עבירות נשק שונות ועבירות קשירת קשר לביצוע עבירות כאמור.

ביום 24.10.11 חתם השר לביטחון פנים, על-פי סמכותו מכוח סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, על תעודה בדבר ראיות חסויות מטעמי אינטרס ציבורי חשוב המתייחסת למסמכים ופרטים שונים הנוגעים להליך זה בנימוק ש"גילוי מידע זה או מסירתו יש בהם כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב באשר הם עלולים: לסכן שלומם של בני אדם; לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה; לחשוף שיטות עבודה ודרכי פעולה של המשטרה ולפגוע ביעילות פעילויותיה". לתעודה צורפו 4 נספחים המסומנים באותיות א-ד, ובהם מפורט על איזה חומר חקירה חל החיסיון. נספח א' נושא את הכותרת "טבלת ידיעות" וכולל טבלה בת 26 פריטים, נספח ב' נושא את הכותרת "טבלה בקשות להאזנות סתר" וכולל טבלה בת 21 פריטים, נספח ג' נושא את הכותרת "טבלה חומר חקירה אחר", ונספח ד' "טבלת תמלול קלטות".

2. שלושת הסנגורים הגישו בקשות להסרת חיסיון ממסמכים ופרטים שונים החוסים תחת התעודה.

הסנגורים טענו כי אופיו של התיק והתנהלותה של המשיבה מקשים על ניהולה של הגנה אפקטיבית למרשיהם ואין ביכולתם בשלב זה להציג תשובה מלאה לאישומים ולכן יקשה עליהם גם לפרט את טיב הגנתם. נאשמים 1 ו-2 יכולים רק לומר שבכוונתם לבקש לערוך משפט זוטא ביחס לקבילות ההודאות ולהעלות טענת אליבי ביחס לחלק מן האישומים. נאשם 3 יטען לאי מעורבות באף אחד מהאישומים, לבד מאישום 12, בו ייטען לפטור עקב חרטה.

הסנגורים הדגישו כי מצב עניינים זה מגביל את יכולת הגנתם, וזאת מן הטעמים הבאים:

ראשית, טרם התקבל מלוא החומר הגלוי ומדובר בחומר חקירה רב, הכולל האזנות סתר בשפה הערבית שלא תומללו ולא תורגמו.

שנית, מדובר בתעודת חיסיון חריגה בהיקפה ובתוכנה. התעודה מנוסחת באופן מרחיב ביותר, וחלה לא רק על מסמכים ופרטים המצוינים בה במפורש, אלא גם על מסמכים נוספים שמספרם וזהותם אינה ידועה להגנה. דרך אחת בה נעשו הדברים הוא שימוש בביטויים עמומים כגון "לרבות פרטים נוספים" או "פרט או מידע שיש בו כדי לגלות חלק מתוכנם". דרך שנייה בה נעשו הדברים היא הטלת חיסיון גורף על כל המסמכים שעניינם נושא מסוים, תוך מתן זיהוי ספציפי דווקא של המסמכים עליהם החיסיון לא הוחל. הסנגורים אינם סבורים שנוסח זה תואם את כוונת המחוקק בהסמכה שניתנה בסעיף 45 לפקודת הראיות.

שלישית, זהותם ומהותם של חלק מהמסמכים החוסים תחת תעודת החיסיון מעוררת תמיהה. כך לדוגמה, בקשות להיתר לעריכת האזנות סתר ואיסוף נתוני תקשורת שהוגשו בשלבי החקירה אשר קדמה להגשת כתב האישום, או מחיקת קטעים ארוכים מתוך תמלולי שיחות אשר אין לדעת מה נכלל בהם. במצב עניינים רגיל, החיסיון חל על חלק מוגבל ביותר של חומר הראיות, ובד"כ על פרטים מזהים שעניינם שמו של מודיע או של מסייע למשטרה.

רביעית, ביחס לחלק ניכר מהחומר לא ניתנה להגנה גישה אפילו על דרך של פרפראזה המסבירה את מהות החומר החסוי, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון.

3. על בסיס טענות הרקע האמורות, המשותפות לכלל הסנגורים, העלה כל אחד מהסנגורים הדגשים הייחודיים לו ולמרשו:

ב"כ נאשם 1 ביקשה לקבל את שמותיהם של מוסרי המידע בנספח א'. לטענתה, מתוכן המידע שנמסר לה ניתן ללמוד, כי ביחס לאחד האירועים נשוא כתב האישום נמסר למשטרה מידע המייחס את ביצוע המעשים לאדם אחר, שאינו מי מהנאשמים. לפיכך מידע זה עשוי להיות קריטי לקו הגנה אפשרי. כן היא מבקשת לקבל את התאריכים בהם נמסרו פרטי המידע המצוינים בסעיף, וזאת על מנת שישמשו כלי בבחינת מהימנות הדברים. היא גם ביקשה לקבל מסמך בקשה להאזנת סתר למרשה, המסומן 71/11, אשר חלקו הגדול מצוי תחת חיסיון משום שייתכן ויש בו כדי להשליך על קבילות ההקלטה. בנוסף, הפנתה להודעות עד המדינה הנכללות בנספח ד' המפלילות את מרשה, אשר עמודים שלמים מתוכן מוגדרים כחסויים. לבסוף, מן החומר המצוי בידה ידוע כי במסגרת החקירה בוצעו מעקבים אחרי מרשה, אך נוכח האמור בתעודת החיסיון, היקפו המלא של המעקב האמור לא הוברר, מה גם שנמסרו לידיה רק סיכומים מעובדים אך לא דו"חות המעקב עצמם. לשיטתה, מידע המתייחס למיקומם המדויק של העוקבים עשוי לסייע להגנה לברר האם אלו כלל יכלו לראות את האירועים עליהם מסרו לבסוף ידיעות. כמו כן, לא נמסר לידי ההגנה מידע בדבר נתוני תקשורת שיכול ויסייע בבירורן של טענות האליבי.

ב"כ נאשם 2 לא דרשה את חשיפת שמותיהם של מוסרי המידע או סוכנים, אך ביקשה כי תינתנה לה פרפראזות של תוכן כל ההודעות על מנת לברר מהי מהותו של המידע החסוי. כן ביקשה לקבל מידע הנוגע לתמורה שהובטחה לסוכנים והמדובבים שהיו מעורבים בחקירה.

ב"כ נאשם 3 ציין, כי כבר בשלב זה ברור לו כי שאלת מהימנותו של עד המדינה תהווה סוגיה מרכזית בדיון בתיק לגופו, ולפיכך מבקש להסיר את החיסיון מהראיות הנוגעות לתוכן עדותו ונסיבות הרקע לה. לעמדתו, לעד המדינה מעורבות משמעותית במעשים נשוא כתב האישום וככל הידוע, בגין עדותו יתוגמלו הוא ובני משפחתו ביחס מקל בגין העבירות שביצעו. כן הדגיש את האבחנה שבין זהות מקורות לבין מידע שמסרו, כאשר ייתכן ובמידע מסוים יש כדי להצביע על כיווני חקירה פוטנציאליים בדבר אחרים שביצעו המעשים נשוא כתב האישום, ואשר לא נחקרו באופן ממצה.

4. ב"כ המאשימה טענה כי דיון לגוף תעודת החיסיון מן הראוי שייעשה על רקע של תשובה מפורטת לכתב האישום והשוואתו לחומר הראיות הגלוי, שרק על בסיסם ניתן לבחון את הרלוונטיות של החומר המצוי תחת חיסיון להגנת הנאשמים והאינטרסים הכרוכים בכך. כמו כן, הגם שמדובר בענייננו בתעודת חיסיון רחבה קיימים תקדימים בהם נדון עניינן של תעודות חיסיון מורכבות ממנה.

במעמד התביעה בלבד הציגה התובעת בפנינו את מלוא החומר החוסה תחת תעודת החיסיון, וכן נציגי כוחות המודיעין הרלוונטיים פירטו בפנינו בנושאים הנוגעים להם והצביעו על הטעמים לחיסיון שהוטל עליו.

5. עיינו בכל אחד ואחד מהמסמכים מחומר הראיות החסוי במשך שעות ארוכות וקיבלנו כאמור הסברי ב"כ התביעה ואנשי המודיעין לגביו. שוכנענו כי מרביתו של החומר החסוי הינו פרטים טכניים שוליים לחומר הגלוי וחשיפתו אינה יכולה להועיל להגנתו של מי מהנאשמים, אך עשויה לסכל חקירות עתידיות ובכך לפגוע ביעילות פעולות המשטרה.

6. באשר לטענת הסנגורים על כך שמסמכים שונים לא הומצאו לידיעת ההגנה ולו "בקווים כליים" הרי במקרים מיוחדים לא ניתן לספק פרפראזה מחשש שעצם מסירתה יהיה בו כדי להפר את האמור בתעודת החיסיון (ראה בש"פ 4859/10 אבנר הררי נ' מדינת ישראל, ניתן ב-7.7.10). חלקו האחר של החומר החסוי קשור לחקירות שאין להם כל קשר לתיק זה או לנאשמים שבפנינו.

7. לא מצאנו קיומו של חשש להגנת הנאשמים מהיות מרבית המסמכים חסויים. עם זאת, מכוח סמכותנו לפי סעיף 45 לפקודת הראיות:

א. בהסכמת התביעה, החיסיון יוסר מהפריטים הבאים שבנספח ד':

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ