מדינת ישראל נ' אטיאס(עציר)

החלטה

כמבוקש.

ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תשע"א, 31/07/2011 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

החלטה

אין מקום להידרש להשגות על הראיות לאחר שהוצהר בישיבה מיום 12.07.11 כי יש הסכמה לראיות לכאורה.

ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תשע"א, 31/07/2011 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום שעניינו שורה של עבירות כנגד הגוף ועבירות מין אשר כולן בוצעו כלפי המתלוננת אשר הייתה בת זוגו אותה שעה.

אין מחלוקת לראיות וכך גם לא לגבי עילת המעצר.

כתב האישום מונה מספר אישומים.

האישום הראשון עניינו עבירות של תקיפת בת זוג (ריבוי מקרים), איומים (ריבוי מקרים), אינוס (ריבוי מקרים), מעשה סדום בנסיבות אינוס (ריבוי מקרים) ומעשה מגונה בפומבי (ריבוי מקרים), עבירות על פי הסעיפים 379 בנסיבות סעיף 382(ב)(1), סעיף 192, סעיף 345(א)(1), סעיף 347(ב) וסעיף 349(א), הכל לחוק העונשין התשל"ז-1977.

על פי אישום זה, הכירו המשיב והמתלוננת בחודש נובמבר 2009. המתלוננת הייתה אותו זמן מחוסרת דיור. לאחר מכן, הציע המשיב למתלוננת לעבור לגור בדירתו. באותה תקופה, מחודש נובמבר 2009 ועד מחצית חודש יוני 2011, היכה המשיב את המתלוננת מעת לעת, גרם לה לשטפי דם, בעל אותה כנגד רצונה, ביצע בה מעשים שונים, הכל כמפורט בעובדות האישום הראשון. המעשים כללו מעשי סדום, מעשים אנאליים שונים ועוד כיוב'. באותה תקופה נהג המשיב לאיים על המתלוננת כי אם ישב בבית סוהר לתקופה ממושכת, לכשישתחרר, ימצא אותה וירצח אותה.

על פי האישום השני, המשיב דרש מהמתלוננת לקיים עימו יחסי מין ב 10.06.11. המתלוננת השיבה לו כי היא במחזור ועל כן אינה רוצה בקיום יחסי מין. המשיב השתמש בכח, משך את המתלוננת מהמיטה, קרע את בגדיה, את חזייתה ותחתוניה, הדף אותה בכח לרצפה והפליא בה את מכותיו, הכל בעוד המתלוננת נאבקת בו. לאחר מכן, נעל המשיב את דלת הדירה במפתח כדי למנוע ממנה לצאת החוצה. משפנתה לחדר השירותים כדי לשטוף את גופה, בעודה בוכה וזועקת לעזרה, נכנס המשיב אחריה , אחז בחוזקה בצווארה, חנק אותה כשהוא מכסה את פיה ואת אפה בידו האחרת. 24 שעות לאחר מכן דרש המשיב מהמתלוננת כי תבצע בו פעילות מינית כלשהי. משסירבה, חזר וקרע את בגדיה, הפליא בה את מכותיו ושוב אחז בצווארה. משביקשה לזעוק לעזרה, נטל כרית, הניח אותה על ראשה של המתלוננת באופן שמנע ממנה לנשום והודיע לה כי היא תראה את חברת קדישא. על אלה יוחסו למשיב עבירות של ניסיון אינוס, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

האישום השלישי, עניינו חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בכך שבחודש אוגוסט 2010 היכה המשיב את המתלוננת בחוזקה באגרופיו וגרם לה לשברים בצלעות.

גם עניינו של האישום הרביעי דומה. בחודש יולי 2010 תקף המשיב את המתלוננת וגרם לה לחבלה בארובת עינה השמאלית.

כאמור לעיל, לא הייתה מחלוקת לראיות לכאורה. המשיב חסר עבר פלילי והוא הופנה לקבלת תסקיר מעצר.

תסקיר המעצר שהתקבל בעניינו של המשיב אינו מלבב כלל ועיקר בכל הקשור למרכיבי אישיותו. מטעמים שבצנעת הפרט, אינני מעלה על הכתב את כל הדרוש לקביעה כי המשיב מסוכן ביותר. קצינת המבחן, דבר דבור על אופניו, מסבירה מדוע היא קובעת כי למשיב רמת דחפים גבוהה המלמדת על קיום סיכון לביצוע עבירות מין נוספות.

מקרא כתב האישום מעורר בעתה.

המשיב ניצל ככל הנראה את חולשתה של המתלוננת, אשר הייתה מחוסרת דיור, והוא הפך אותה לאסקופה נדרסת למילוי כל תאוותיו ובתוך זה הפך אותה לשק חבטות שלו. לא בכדי נדרש לנסח הבקשה מטעם הפרקליטות לביטוי "חיית אדם".