מבדה נ' שבס

החלטה

החלטה תינתן היום.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"א, 17/11/2010 במעמד הנוכחים.

יונתן אברהם, שופט

החלטה

העותר המרצה מאסר של 3 שנים ו- 10 חודשים בגין עבירות סמים, תעבורה ועוד החל משנת 2008. לעותר אושרו חופשות לאחר שסיים לרצות רבע ממאסרו אולם הוטל תנאי מגביל לפיו נאסר עליו להיכנס לכפרו כפר ירכא. בגין איסור זה שהוטל על ידי משטרת ישראל הגיש בעבר עתירה [להלן העתירה הראשונה]. במסגרת הדיון בעתירה הראשונה קבעתי כי הנימוק העומד בבסיס החלטת משטרת ישראל, ולפיו האפשרות שייפגש בכפר עם בני משפחתו, יוצרת מסוכנות לציבור, אינו נימוק סביר שכן משטרת ישראל לא אסרה עליו להיפגש עם בני משפחתו [אשר נטען כי הינם עוסקים בבלדרות סמים] מחוץ לכפרו. משקיבלתי את העתירה הראשונה הוריתי למשטרת ישראל לשוב ולבחון אפשרות להסיר את התנאי הנ"ל ולאפשר לו להיכנס לכפר ירכא, כפר מגוריו בחופשותיו וכן הוריתי למשיבים לדון בעניינו מחדש.

על אף שלאחר החלטתי זו חלף זמן לא מועט, לא נידון עניינו של המבקש בהתאם להחלטתי מחדש על ידי משטרת ישראל ועל כן הגיש עתירה נוספת [להלן העתירה השניה]. רק במסגרת העתירה השניה הובעה עמדת משטרת ישראל שלפיה היא עדיין מתנגדת לכניסתו לכפר מן הטעם שבני משפחתו מעורבים בפלילים וכניסתו לכפר יהיה בה כדי לפגוע בהליך השיקומי שהוא החל, נוכח קשר ישיר בין העבירות המיוחסות לבני משפחתו לבין כפר המגורים. נאמר כי עמדת משטרת ישראל מבוססת על חומר מודיעיני שיוצג לבית המשפט שלפיו מעורבת משפחת האסיר בפשע חמור באזור.

גם עתירה זו, לאחר עיון בחומר המודיעיני עליו ביססה משטרת ישראל את נימוקיה, נתקבלה על ידי וקבעתי כי לא הוכח שיש ממש בנימוקה של משטרת ישראל וכי לא עולה מן החומר המודיעיני זיקה כלשהיא בין המשפחה האחרת אשר בזיקה לה בוצעה עבירה בכפר, לבין העותר עצמו. כן הוריתי כי משטרת ישראל והשב"ס ישובו וישקלו את בקשת העותר להיכנס לכפרו ונוכח האיחור בהגשת עמדת משטרת ישראל, לאחר העתירה הראשונה גם הוריתי כי במידה ותוך 14 יום לא תציג משטרת ישראל תגובה ונימוקים חדשים, יחשיב זאת שב"ס כהעדר התנגדות מצד המשטרה להיתר כניסה לכפר. החלטתי זו ניתנה ביום 20/10/10.

ביום 14/11/10, הגיש העותר בקשה למתן הוראות ובה טען כי על אף חלוף המועד לא המציאה משטרת ישראל מידע חדש בעניינו, וכי ביום 10/11/10 נדון עניינו של העותר בוועדת ערעורים בבית סוהר צלמון והוחלט לסרב לבקשתו לבלות את חג הקורבן בכפר מגוריו ירכא, בשל התנגדות משטרת ישראל, הוא ביקש להורות למשיבים לאפשר לו לבלות את חופשת חג הקורבן, החלה בימים אלו ממש בכפרו.

ביום 15/11/10, ולאחר שכך הוריתי, הוגש כתב תשובה לבקשה הנ"ל בו נאמר כי משטרת ישראל מתנגדת לשהיית העותר בכפר ירכא "בשל מידע מודיעיני המקים חשש מפגיעה בחיי העותר ואחרים". בית המשפט הופנה למידע מודיעיני אשר טרם הוצג בדיונים קודמים, ואשר נתקבל לאחרונה אשר לטענת המשיבים יש בו כדי לבסס ולחזק את עמדת המשטרה. עוד הופנה בית המשפט לנספח סודי מאת משטרת ישראל ובו התייחסות לזיקה שבין העותר לבין המעורבים המוזכרים במידע המודיעיני. עוד טענו המשיבים כי החופשה אינה זכות מוקנית אלא פריבילגיה אשר כנגד נתינתה עליהם לשקול אינטרסים של שמירה על שלום העותר והציבור ונוכח המידע הנ"ל החלטתם סבירה.

לכתב התשובה צורף מכתב של משטרת ישראל מיום 14/11/10 המפנה למידע מודיעיני וחוזר על הטענה כי הסירוב הינו לצורך שמירה מפני מבקשי נקמה בעותר "והן לשלו לשים מכשול בפני עיוור" [כך במקור – י.א].

במועד הגשת התגובה נשלחה ללשכתי מעטפה ובה חומר מודיעיני. בשל העובדה כי צויין בתשובה שמדובר בחומר מודיעיני נוסף חדש בחלקו, אשר לגביו לא נתקבלה הסכמה לעיון בו מצד ב"כ העותר, החלטתי שלא לעיין בחומר בה בעת וקבעתי את הבקשה לדיון היום על מנת לקבל את עמדת ב"כ העותר. בדיון היום לא התייצב פרקליט מטעם המשיבים, בשל שביתת פרקליטי המדינה, אולם במהלך הדיון הסכים ב"כ העותר שבית המשפט יעיין בחומר המודיעיני וייתן החלטתו על יסוד החומר הנ"ל.

בפניי טען ב"כ העותר כי בין העותר לבין משפחת חאטר אין כל סכסוך ואף פנו אל ב"כ העותר בני משפחת חאטר והודיעו לו כי המשטרה היא שמסכסכת בין הצדדים וכי הם הגישו תלונה למח"ש בעניין זה ואף הגישו תביעה אזרחית כנגד משטרת ישראל. עוד טען ב"כ העותר וגם העותר כי אחיו של העותר, אמיר, נעצר מעצר שווא מבלי שהיו ראיות כלשהן נגדו והכל על מנת לתקוע יתד בגלגלי הליך השחרור המוקדם של העותר.

על יסוד הסכמת העותר עיינתי בחומר המודיעיני שהוצג לעיוני. שניים מן המידעים אשר עליהם מבוססת תגובת משטרת ישראל המקורית עמדו בפניי כבר במסגרת הדיון בעתירה הקודמת בה דנתי ביום 20/10/10. אליהם צורפו שני מידעים חדשים מן העת האחרונה.

באשר למקורות המידע אציין כי שני המידעים הקודמים שהיו בפניי בדיון הקודם, מקורם באותו מקור. לעומת זאת שני המידעים החדשים מן העת האחרונה הם מידעים ממקורות שונים. עיינתי ועיינתי שוב במידעים הנ"ל ולא מצאתי התייחסות למהימנות המידע שנמסר.

מכל מקום, ובהתייחס ישירות למידע שנמסר, לא מצאתי גם במידע זה זיקה ישירה בין הכוונה לפגיעה הנטענת, לבין העותר דנן. יותר מכך, בזיקה לכוונת הפגיעה הנטענת ולכאורה נוכח השמות הנזכרים במידע כשמות פוטנציאלים לפגיעה, לא שוכנעתי בטענת משטרת ישראל כי העותר הוא זה המיועד לפגיעה. כמו כן נוכח העובדה כי אותם שמות שמוזכרים כמועמדים לפגיעה במידע, מבלי לפרטם, הם שמות של אנשים המתהלכים חופשי בציבור, לא ברור לי מדוע דווקא בכניסתו של העותר לכפר יהיה משום סכנה לשלום הציבור, שעה שזו, לפי המידע עצמו, ככל שהוא אכן מהימן ונכון, כבר קיימת ממילא.

נוכח האמור לעיל, אני מקבל גם עתירה זו.

נוכח ניסיון העבר ואי שקילת בקשת העותר באמצעים סבירים עד כה משך שלוש פעמים, אני מורה כי יש להתיר לעותר, בחופשתו הקרובה המיועדת ליום ו' הקרוב, להיכנס לכפרו ואין למנוע זאת ממנו אולם משטרת ישראל רשאית להטיל על העותר תנאים מגבילים לשהייה בכפרו כגון, מעצר בית, התייצבות בתחנת משטרה וכיוצ"ב.

המזכירות תמציא העתק החלטתי לצדדים בהקדם.

המעטפה ובה המידע המודיעיני, הנמצאת בתיק תוחזר לנציג פמ"צ ידנית במזכירות [לא בדואר].

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"א, 17/11/2010 בהעדר.