לוין נ' מדינת ישראל

פסק דין

לאחר שמיעת מלוא טיעוני הצדדים בהרחבה ולאחר עיון מעמיק בתיק בית משפט קמא ובראיות שהוגשו, אכן המלצתי בפני המערער ובא כוחו , כי יחזרו בהם מהערער על הכרעת הדין כאשר, וכך גם נאמר לצדדים יהיה מקום להתערב, במידת מה, בענישה, מן הנימוקים שפרטתי.

המלצתי נתקבלה, שעל כן הערעור על הכרעת הדין נדחה ואין מקום לפרט מעבר לכך.

באשר לענישה, כפי שציינתי בפני הצדדים , אכן מדובר בענישה מחמירה אשר מלכתחילה לנוכח הרשעותיו הקודמות הרבות והמגוונות של המערער לא סטתה מן הראוי והסביר. עדיין סבורה אני, כי ניתן ללכת לקראת המערער במעט ולו משום העובדה, כי לאורך הכרעת הדין וגם מגזר הדין נותרה אי בהירות באשר לממצאים העובדתיים בכל הנוגע לשאלה האם הנפגע הלך רגלית במעבר חציה או רכב על אופניים. יובהר, כי לשאלה זו אין בכדי להשליך על הרשעתו בעבירה שיוחסה לו והיא על פי תקנה 47 לתקנות התעבורה, אולם לעניין העונש, סבורני, כי אמנם נתגלתה סתירה בגירסת הנפגע בין הודעתו במשטרה לבין עדותו בבית המשפט בכל הנוגע לשאלה זו. אי בהירות זו, אשר לא "נפתרה" בבית משפט קמא יש בה כדי להוות שיקול ולו במעט שיפעל לטובת המערער.

רק משום סיבה זו אני מוצאת לקבל את הערעור על גזר הדין וקובעת, כי פסילה בפועל שהוטלה על המערער תעמוד על 18 חודש במקום שנתיים כפי שנקבע בבית המשפט קמא.

יתר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תש"ע, 22/04/2010 במעמד הנוכחים.

תחיה שפירא, שופטת

הוקלד על ידי: חניתה עזריה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: