טאהה נ' א.י. הקר בשר גלאט למהדרין בע"מ ואח'

פסק דין

מבוא

התובע, יליד 7.7.78, נפגע בתאונה שאירעה ביום 22.2.09. על פי המתואר בכתב התביעה אירעה התאונה במהלך עבודתו של התובע בנתבעת 1, בשעה שהתובע חתך בשר באמצעות מכונה לחיתוך בשר קפוא. פורט שידו הימנית של התובע נגררה לפתע לעבר להב המסור אשר פגע בידו הימנית.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, והמוסד לביטוח לאומי קבע שלתובע נותרה בעקבות התאונה נכות צמיתה בשיעור של 10%.

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת נסיבות התאונה, בשאלת האחריות וכן בהערכת הנזק שנגרם לתובע בעקבות התאונה והפיצוי הראוי בגינו.

נסיבות התאונה:

עדות התובע

בתצהיר עדות ראשית הצהיר התובע באשר לנסיבות התאונה כי "ביום 22/2/2009 בערך בשעה 15:00 וכ 15 דקות לאחר שחזרתי מהפסקה בעבודה, ובזמן ועבדתי בחתיכת בשר עם מסור חשמלי, ובשל המסור הפגום יחד עם הבשר הקפוא המסור החליק על הבשר וחתך לי 2 האצבעות – כאשר היד שלי נתפסה והיתה בסכנה – ואני כיביתי את המסור ביד השניה והיד שלי קפצה מהמקום וכך היד עצמה ניצלה. העובדים, מאגדי אל קוואסמי מהראן טאה ומחסן אל נטשה, בהא אל נטשה, ואליעזר כהן היה יחד עמי במקום העבודה כאשר היה הארוע. גם המנהלים אברהים והבן שלו דודי היו שם במקום בעת הארוע." (סעיף 2).

התובע פירט בתצהיר עדות ראשית שעובדים נוספים נפגעו בעבר במהלך השימוש במכונת חיתוך הבשר. לטענתו, עובד בשם מהארן טאהה איבד את אצבע בשל אותה מכונה. שנים מספר לפני התאונה שאירעה לו נחתכה מהמכונה אצבעו של עובד נוסף ששמו מודר עפאנה. עוד ציין התובע כי "הבשר הקפוא היה מאוד קשה לעבודה כאשר הוא היה מחליק וקשה מאוד לתפוס ולאחוז בו. המעביד לא נתן לנו כל אמצעי מיגון בסיסיים וכאמור אני לא הייתי הקורבן הראשון במקום למצב. המסור לא התאים לעבודה זו ולא היו מתקנים ואמצעים מתאימים על מנת להגן עלינו." (סעיף 3)

התובע הצהיר בתצהיר עדות ראשית שהוא לא קיבל הסברים על העבודה או הדרכה כיצד להימנע מתאונה, אף לא קיבל ציוד מתאים (סעיפים 12-13).

לתצהירו צירף התובע תצלומים של המסור שהיה מעורב בתאונה.

במהלך חקירתו הנגדית השיב התובע שהוא עבד במקום כשנתיים לפני התאונה. מיד לאחר תחילת עבודתו החל לעבוד עם המסור, וזאת לבקשת הנתבעים. את העבודה למד מאדי טאהה שעבד לפניו.

לתובע הוצגו תצלומים של מכונת החיתוך (נ/1) והוא השיב שהמכונה המצולמת בתצלומים אינה המכונה שעליה עבד- "לא זה המכונה... המכונה שעבדתי עליה היתה ישנה יותר...ואין לה מעקה כמו שמצולם פה בתמונה. זו מכונה חדשה." (עמ' 3 שורות 23-25).

בתחילת חקירתו הנגדית השיב התובע שמכונת החיתוך שבה אירעה התאונה הייתה ללא ידית (עמ' 3 שורה 27), ואולם לאחר שהוצגה לו תמונת המכונה שאותה צירף לתצהירו (נ/2) השיב "יש ידית אבל זה לא היה עוזר לבשר שאנחנו חותכים... הידית הזאת לא יכולה לתפוס על המסור שהיתה באמצע. הפלטה היתה של 40 ס"מ, והקרטון היה בגודל של 60 ס"מ, והיה צריך לתפוס את הבשר בשתי ידיים ולחתוך גולש ואי אפשר היה לתפוס במעקה הזה." (עמ' 3 שורות 31-33). כשנשאל בשנית לעניין הידית השיב "היתה ידית, אבל לא עבדנו איתה, גם הנתבע לא עבד איתה. הפלטה של המכונה היתה על הפנים." (עמ' 4 שורה 3).

לשאלה האם כאשר התחיל לחתוך את הבשר הוריד את ידית המכונה השיב התובע "הייתי מוריד אותה לדברים הקטנים, אבל לדברים הגדולים היא לא היתה תופסת אותם." (עמ' 4 שורה 9). התובע הסביר את עבודת המכונה כדלקמן: "יש מסור, ומתחתיו הפלטה שלו, יש חתיכות גדולות שחייבים לקצר, קרטוני הבשר הגדולים היינו חותכים אותם לחתיכות קטנות, ושרוצים חתוך גולש או משהו דומה, אין דרך אחרת אלא רק לקרב את היד למסור והידית היתה מלמעלה ולא היה מעקה לעצור את הבשר מהצדדים, היה צריך לתפוס את הבשר ביד אחת, לא היה דרך אחרת רק דרך היד." (עמ' 4 שורות 11-14). עוד השיב "כשאני יכולתי לחתוך בלי למשוך את היד הייתי מוריד את הידית הזאת. כשלא יכולתי לעבוד עם הידית אני לא הייתי מוריד." (עמ' 4 שורות 16-17).

התובע נשאל מה הייתה גודל חתיכת הבשר שאותה חתך בעת התאונה ועל כך השיב "2 ס"מ על 5 ס"מ." (עמ' 4 שורה 19). התובע אישר שמדובר בחתיכה קטנה (עמ' 4 שורות 20-21). כאשר נשאל האם יכול היה להוריד את הידית כיוון שמדובר בחתיכה קטנה השיב התובע "אי אפשר להוריד את הידית הנתבע יודע את זה." (עמ' 3 שורה 23). לשאלה מדוע הוא לא הוריד את הידית השיב "למשל הייתי חותך חתיכות מהחזה, היינו חותכים אותם חלקים 2 ס"מ על 5 ס"מ, שהיינו חותכים את החזה לא היה מעקה שיתפוס את חתיכת החזה. הייתי חייב לתפוס את זה ביד, ככה עובדים, גם הנתבע לימד אותי את זה." (עמ' 4 שורות 28-30).

התובע אישר שבעת האירוע הוא הפסיק את עבודת המכונה בעזרת ידו השמאלית (עמ' 5 שורות 1-2). על פי תיאורו "הייתי חותך בשר במכונה, האצבע שלי נתפסה בין המעקה בצד השני לבין המשור, הרמתי את היד השנייה יד שמאל וכיביתי את המכונה." (עמ' 5 שורות 8-9).

לשאלה האם הסבירו לו כיצד להפסיק את פעולת המכונה במצב בעייתי, השיב התובע בתחילה בשלילה- "אפילו שיסבירו, רק כשאתה בקטע אתה יכול להסתדר עם זה. לא הסבירו לי". (עמ' 5 שורה 13) לאחר מכן השיב "אני עובד כבר שנתיים במקום הזה אז בטח יודע לכבות את המכונה" (שם שורה 20).

בחקירה הנגדית השיב התובע שלפני התאונה עבד כשנתיים אצל הנתבעת, שבמהלכן עבד פעמים רבות על מכונת החיתוך (עמ' 3 שורות 1-3). עוד השיב שכמה ימים לאחר שהחל לעבוד אצל הנתבעת הוא התחיל לעבוד במכונה, וזאת לבקשת הנתבע.

התובע טען שהנתבע לא הראה לו איך לעבוד עם המכונה (עמ' 3 שורות 8-11). את העבודה על המכונה למד מהעובד שעבד לפניו.