חסדייה נ' אעמר

פסק דין

תביעה בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים.

לטענת התובע הוא נסע בכביש פנימי בישוב פרדיס בעליה. בשלב מסויים הגיע מולו הנתבע, אשר עקף שני רכבים, עבר לנתיב שלו ופגע בו בחלק האחורי של רכבו.

הנתבע טען כי התובע הוא אשר אשם בתאונה וכי הוא שסטה מנתיב נסיעתו. בעת הדיון העידו הנתבע ואשתו כי נגרמו שתי פגיעות , כאשר השנייה היא כאשר התובע נסע לאחור ופגע בהם. נתון זה אינו מצויין בכתב ההנגה.

שמעתי הנהגים ולאחר מכן ביקשתי לקבל מסמכים מהנתבע, לרבות טופס הדיווח לחברת הביטוח שלו (אשר שילמה את נזקיו). הנתבע עשה כן ובטופס הדיווח לחברת הביטוח אכן קיימת הטענה לפיה התובע פגע בו בפעם השנייה עם החלק האחורי. מכאן שלא אוכל להסיק מאי אזכור הטענה בכתב ההגנה, שאין מדובר בטענה נכונה.

לאירוע לא היו עדים זולת בעלי הדין. גרסאותיהם קוטביות ואין בידי ראיות חיצוניות, או אחרות, מהן אוכל להסיק איזו גרסה עלי להעדיף. לא הובאו בפני תמונות של מקום התאונה ואינני יודע כיצד נראית העקומה ומהו שדה הראייה שלך כל אחד מהנהגים. יתכן אף שבחלק הראשון של התאונה אשם הנתבע ובחלק השני – התובע ואין בידי ראיות לחלוקת הנזק.

בנתונים אלו יש להכריע בתביעה על פי נטלי הוכחה. כאשר הנטל מוטל על התובע, אני קובע שהוא לא הרימו ועל כן אני דוחה התביעה.

בשים לב לדרך בה הגעתי למסקנה זו ראיתי לנכון שלא לחייב הוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום.

להמציא לצדדים.

ניתן היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.