חנג'ר נ' מ. מ. ג'וליס

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 3/10/11. כן בפני תגובת המשיב לבקשה. יצויין, כי פסק הדין ניתן ע"י כב' הרשם אוחיון, אך בשל שינויים בחלוקת העבודה בבית המשפט הועברה הבקשה לביטול פסק הדין לטיפולי.

לטענת המבקשת, לא קיבלה לידיה את כתב התביעה, ולכן לא הגישה כתב הגנה. לטענתה, מי שחתום על אישור המסירה, אמל חרבאוי, אינו ממלא כל תפקיד במועצה, ואינו מורשה לקבל דברי דואר עבורה. לטענתה, נודע לה על פסק הדין רק ביום 14/12/11, עת ביקש המשיב לקזז את סכום פסק הדין מחוב הארנונה שלו. לגופו של עניין טוענת המבקשת, כי המשיב תבע אותה לשלם פיצויים בגין נזקי אסון טבע שפגע בביתו, כאשר היא אינה אחראית לנזק זה ואינה חבה בתשלום פיצוי כל שהוא. מעבר לכך, המבקשת מכחישה את הנזק הנטען.

לטענת המשיב, כתב התביעה הומצא כדין, ואף פסק הדין הומצא כדין ונמסר עוד ביום 3/10/11. אין עילה לביטול פסק הדין בשל פגם בהמצאה, ואף בבקשה לביטול פסק דין מתוקף שיקול דעת בית המשפט אין להיעתר, לטענת המשיב מאחר ולמבקשת אין הגנה מפני התביעה. לטענתו, המבקשת התחייבה לפצות את כל הניזוקים ואף קיבלה סכומי כסף גדולים לצורך כך, מבלי שהעבירה אותם לידי הניזוקים.

אינני סבורה כי יש מקום לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק. על פני הדברים נראה כי ההמצאה נעשתה כדין, באמצעות הדואר, לידי אדם שמורשה לקבל דברי דואר עבור המועצה. ראוי לציין, כי אותו אמל חרבאוי חתום הן על אישור המסירה ביחס לכתב התביעה, והן על אישור המסירה ביחס לפסק הדין עצמו. סביר, כי רשות הדואר אינה מוסרת את דברי הדואר של המועצה אלא לידי מי שהורשה לכך כדין. נראה כי חלות תקלות בטיפול בדברי הדואר אצל המבקשת, אלא שאין בכך כדי לפגום בהמצאה עצמה, שבוצעה בידי הדואר כדין. אמנם התקנות קובעות דרכים נוספות לשם המצאה לרשות מקומית, כטענת המבקשת, אך כל אלו אינן פוגעות בכוחה של המצאה שנעשתה באמצעות הדואר.

יחד עם זאת, אני סבורה כי יש מקום לבטל את פסק הדין, מתוקף שיקול דעת ביהמ"ש. לביהמ"ש מסור שיקול דעת רחב באשר לביטולן של החלטות שניתנו במעמד צד אחד, ובמיוחד נכון הדבר בכל הנוגע לעצם מתן זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות יסוד בשיטתנו. אף אם המבקשת נוהגת רשלנות בדברי הדואר המתקבלים אצלה, כפי שנראה הדבר בנסיבות תיק זה, אין בכך כדי לחסום דרכה אל ביהמ"ש, כאשר יש בפיה טענת הגנה הראויה לבירור. בהקשר זה יש לציין, כי בכתב התביעה לא צוינה כלל העילה המשפטית אשר מכוחה מבקש המשיב, כי המועצה המקומית תפצה אותו בגין נזק שארע לביתו בשל אסון טבע. בתגובתו הוא טוען, כי המבקשת התחייבה (בנסיבות שלא פורטו) לפצות את הנפגעים, ואף קיבלה ממקור כל שהוא (שלא פורט) כספים לשם כך, אלא שהדבר לא נטען בכתב התביעה עצמו. על פני הדברים יש לאפשר למבקשת להתגונן מפני תביעה, אשר מטילה עליה חבות בשל נזקי טבע, שמטבעם אינם באחריות הרשויות המקומיות. ראוי אף להוסיף ולציין, כי הנזק מוכחש, ויש לאפשר למבקשת לבררו, ומעבר לכך ראיתי לנכון לציין את העובדה, כי בעוד שהנזק הנטען עומד על 3,500 שח הועמדה התביעה על למעלה מ-9,000 ₪, בשל הצטברות הפרשי הצמדה וריבית שנראה כי חושבו באופן שגוי ומפורז. כל אלו מצדיקים ביטולו של פסק הדין, אף אם הוגשה הבקשה לביטולו באיחור, לשם בירור המחלוקת באופן ענייני.

מאחר ומצאתי, כי ההמצאה נעשתה כדין,אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב, בסך 1,000 ₪.

פסק הדין מיום 3.10.11 – מבוטל. על המבקשת להגיש כתב הגנתה תוך 45 יום מקבלת החלטה זו.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.