חלוקת הנטל בהוצאות בגין ניהול הליך משפטי

1.         ביום 11.10.12 הוגשו לבית משפט זה שלוש תביעות: בתמ"ש 12746-10-12 הוגשה תביעת אבהות, בתמ"ש 12664-10-12  הוגשה תביעת משמורת ובתמ"ש 12519-10-12 הוגשה תביעה למזונות.

רקע עובדתי:

2.         בכתבי התביעה פרשה התובעת עמדתה על פיה, במשך שנתיים ימים קיימו היא והנתבע מערכת יחסים זוגית, מערכת אשר בעקבותיה הרתה וביום 03.05.07 נולד בן קטין.

            בתביעתה מצאה התובעת להדגיש כי "לאחר הולדת הבן הקטין עזב הנתבע את המדור המשותף לאחר שבמהלך כל תקופת ההיריון ליווה הנתבע את התובעת, תמך בה וסייע בידה בכל ענייני ההיריון ובכלל".   

3.         בכתב הגנתו לא הכחיש הנתבע כי מעת לעת היה פוקד את התובעת בדירתה ברם, מבחינתו, לא היתה זו מערכת זוגית או קשר מתמשך.

            הנתבע טען כי התובעת עבדה במתן שירותי ליווי ומשום כך היה מגיע לביתה באופן מזדמן ולאורך תקופה של מספר חודשים.

4.         יש לומר כי בכתב הגנתו טען הנתבע כי במהלך עיסוקה,  היתה התובעת עם מספר רב של גברים ואף טענה באזניו כי היא משתמשת באמצעי מניעה על מנת שלא להרות.

5.         הנתבע הוסיף והלין על כך כי ההחלטה להביא ילד לעולם היתה החלטה עצמאית של התובעת ומעולם לא היתה זו החלטה משותפת לצדדים, כטענתה המפורשת של התובעת בתביעתה.

            יתירה מכך, בכתב הגנתו הרחיב הנתבע והדגיש כי בחירתה של התובעת היתה מנוגדת לרצונו שלו.

6.         בין לבין, במועד שחלף מהגשת כתב ההגנה ועד למועד הדיון אשר נקבע ליום 22.5.13, ביקשה התובעת כי ייפסקו מזונות זמניים, נתבקשה תגובת הנתבע, על גביה הוחלט כי בנסיבותיו של מקרה זה ומשטרם נקבעה אבהותו של הנתבע,  יידון נושא המזונות במועד הדיון הקבוע.

7.         כדרכן של מחלוקות מסוג זו שהתעוררה, הצטרף היועץ המשפטי לממשלה כצד להליכים (להלן: "המדינה"). 

בתגובת המדינה אשר הוגשה לבית המשפט  ביום 11.12.12, הביעה המדינה עמדתה כי יש לברר את התביעה בדרך של מתן צו לביצוע בדיקה גנטית לצורך הוכחת ההורות המבוקשת ולהכריע בעניין על פי תוצאות הבדיקה האמורה.

8.         אל נוכח עמדת המדינה ועמדת הצדדים, הרי שביום 19.12.12 ניתנה החלטה,  על פיה,  הופנו הצדדים לביצוע בדיקות גנטיות, כנדרש וכמוסכם. 

9.         רק ביום 14.4.13, כארבעה חודשים לאחר מתן ההחלטה, ביצעו הצדדים את הבדיקה האמורה ומשכך התבקש בית המשפט לדחות דיון נוסף אשר נקבע בתיק זה ליום 22.4.13, בקשה אשר התקבלה אל נוכח העדר חוות הדעת בשאלת האבהות.

10.        הדיון בתיק זה נקבע ליום 22.5.13 כשבין לבין ביום 29.4.13, ניתנה חוות הדעת מטעם המרכז הרפואי על שם חיים שיבא בתל השומר.

            בחוות הדעת נקבע ע"י שני מומחים כי נמצאו אי התאמות בין הסמנים הגנטיים של הנתבע לאלו של הבן הקטין, דבר המצביע על כרומוסומי  Y שונים של הנתבע מאלו של הבן הקטין.

            תוצאות הבדיקות השונות אשר בחנו מערכות גנטיות ב-16 כרומוסומים שונים, נבדקו גם ע"י פרופ' אפרים גזית החתום וביחד עם ד"ר רון לבנטל, מנהל היחידה לסיווג רקמות בבית החולים שיבא, על חוות הדעת.

11.        מסקנת המומחים היתה נחרצת: הבדיקות שבוצעו, שללו את אפשרות האבהות של הנתבע לגבי הבן הקטין.

12.        אל נוכח התוצאה האמורה אשר הובאה לידיעתם של הצדדים, הרי שבפתח הדיון מיום 22.5.13, ביקש ב"כ הנתבע כי יידחו התביעות תוך חיובה של התובעת בהוצאות.