אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב אם במזונות ילדים – באלו תנאים

חיוב אם במזונות ילדים – באלו תנאים

תאריך פרסום : 14/03/2022 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני גדול ירושלים
1284587-12
13/02/2022
בפני הדיינים:
1. הרב יצחק אושינסקי - אב"ד
2. הרב מאיר קאהן
3. הרב יעקב מ' שטיינהויז


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד נילי שץ
הנתבעת:
פלונית
עו"ד יעקב שמשי
החלטה

 

בפנינו תביעת אב מהאם לפסיקת מזונות ילדים לטובתו.

לצדדים ארבעה ילדים שכולם קטינים.

הילדים גרים עם האב, ובמשמורתו.

בית הדין אישר בעבר את המלצות הרווחה (יתוארו להלן) כי האם תפגוש בילדים רק במרכז קשר ותחת פיקוח.

ונזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום 23.1.22:

לאור האמור בהחלטת בית הדין מיום 9.1.22, ולאור אי קבלת תגובת האם (הנתבעת) עד היום, בית הדין נעתר לבקשת האב, וייקבע מועד לדיון בבקשתו לחיוב האם במזונות הילדים שבמשמורתו.

הדיון ייקבע בפני הרכב מלא, ולמועד מוקדם ככל שניתן.

וזו מהות הדיון המתקיים היום.

למעשה, בית הדין כבר אמר את דברו בכך לא אחת, ונזכיר בתחילה האמור בהחלטת בית הדין מיום 14.6.21:

האב אף תובע כי האם תשלם לו מזונות ילדים בשל מגורי הילדים עמו.

הובהר לצדדים כבר בדיון כי אנו מצויים עתה בהליך מקצועי לשם חידוש מפגשים סדירים בין האם לילדים, וכמובן שלתביעה זו של האב לתשלום מזונות ע"י האם ישנה זיקה ישירה למפגשי הילדים בפועל עם האם.

בנוסף נבהיר כי ע"פ הדין האישי (העברי) שהוא הבסיס לפסיקת מזונות ילדים אף בחוק, ועל פי התפיסה המקובלת בבתי הדין, בדרך כלל אין מקום לחייב את האם בדמי מזונות ילדים, אף מדין צדקה. וכל שכן שאין מקום לחייב זאת כמזונות זמניים, כאשר יתכן ועוד מעט הקשר בין הילדים לאם ילך ויתרחב, כפי תקוות כולנו. לא עסקינן פה במקרה של אב "עני" ואם "עשירה". לאב הייתה עד עכשיו הכנסה, ולאחר מכן דמי חל"ת, והאם עושה לאחרונה קייטרינג פרטי, אך לא נוצר רושם שיש לה מכך רווחים גדולים בשלב זה.

משכך, נמתין לראות כיצד יתפתח הקשר בין האם לילדים, לאור עדכון הרווחה שכנראה יוגש בקרוב.

לאור עדכון הרווחה, נוכל לבחון האם יש בכלל בסיס לתביעה זו, שהרי ככל והאם תפגוש בילדים במסגרת הסדרי שהות, ואף אם יהיו הילדים במשמורת האב, לכאורה אין בסיס לתביעת מזונות ילדים, המוטלים על האב על פי דין.

ברם, אין ספק שככל והאם תפגוש בילדים, אזי כל מענק המשתלם בגין הילדים (כולל מענקי קורונה מהארץ או מארה"ב), אמור להשתלם לשני ההורים ולהתחלק ביניהם. במידה ומי מהם קיבל מענק שכזה, הוא יחלוק בין ההורים בשווה כבר עתה.

כן נזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום 14.11.21 (פסק דין):

כאמור, בנסיבות מעין אלו המתוארות לעיל, על פניו נראה לכאורה שאין בסיס בהלכה לחייב את האם במזונות הילדים, ונזכיר אף מתוך טענות ב"כ התובעת האמורות בהחלטת בית הדין מיום 14.6.21:

מוסיף ב"כ היאשה: האם במצב מוחלש ואף עם בעיות נפשיות, ומנסה לטפל, והאב מנצל זאת לרעה בצורה הכי קיצונית. היא לא תוותר על הבית. אין בתורה חיוב מזונות כפי שהוא מבקש.

ובית הדין מסכים עם האמור, שעל פניו אין לכאורה חיוב בהלכה בנסיבות אלו לחייב אם במזונות ילדים, חיוב שע"פ דין תורה מוטל על האב.

[...]

ובית הדין, אף בהרכבו המלא, עומד אחר הרשום שם באשר לחיוב האם במזונות ילדים.

כך שבית הדין כבר הביע דעתו העקרונית פעם אחר פעם בבקשת האב לפסיקת מזונות ילדים לטובתו.

ונזכיר אף האמור בהחלטת בית הדין הנ"ל מיום 14.11.21 תחת הכותרת "פניה לבעל":

כאמור לעיל - ולא נימנע מלציין זאת שוב - בית הדין מוצא מקום לשבח אב שנוטל עליו חלק משמעותי מאוד בעול גידול הילדים, אך מכאן ועד סירוב לגרש את אשתו בשל דרישה שתשלם לו מזונות ילדים, המרחק גדול.

[...]

בנוסף, נציין אף מתוך טענות הבעל כלפי אשתו, כרשום בסעיף 22 לכתב תביעתו לגירושין: "האישה סובלת מהפרעה נפשית, מדיכאון מאסיבי שחוזר על עצמו באופן חמור, חרדות, הפרעה אישיותית, פוסט טראומה מורכבת, קשיים פיזיים ורגשיים, התקפות פאניקה חוזרות, והיא הופנתה לטיפול בהפרעת אישיות, נרקיסיזם ועוד".

ברם, חרף כל האמור, בית הדין מאפשר לאב להביע את דעתו בפירוט בפני בית הדין, שמא נגיע לתובנות אחרות. וזו מהות דיון זה.

כיום, טוענת ב"כ האב: הגשנו בשנה שעברה תביעת מזונות קטינים, האב רצה בבית הדין, האמנתי שבגלל שזה מקרה קיצוני, בית הדין ידון לגופו של ענין. היו אמורים להיפסק מזונות זמניים. אם אין סמכות, אז בקשנו ללכת לבית משפט שם היו פוסקים מזונות.

הובהר לב"כ האב כי בית הדין כבר הכריע בעניין, שהסמכות בתיק למזונות ילדים היא של בית הדין, אף אם לא כל ההחלטות שבתיק הן לרוחו של האב.

טוענת ב"כ האב: יש למנוע עוות דין, לעשות צדק, ולא להשאיר אב לכלכל 8 ילדים, 4 קטנים, שכולם בבית עם האב. עכשיו הוא מרוויח מעט ועושה עבודות זמניות וכן לקח על עצמו לשלם משכנתא והלוואות והוא במצב של עוני. יש לקבוע זאת כהשבה. האישה חיה בבניין יוקרה, יש לה מלבושים יפים וחיה לעצמה. האם פגשה את הילדים במרכז קשר עכשיו פעם ראשונה, 3 ילדים, עד היום לא הגיעה. הסדרי שהות של האם עם הקטינים היא אפס, המשמורת המלאה אצל האב, והאם צריכה לסייע. אם היא טוענת שאין לה כסף, יש לה חלק יחסי בדירה שרשום על שמה. אז שתוותר על חלקה בדירה. התביעה שלנו על פי שיקול דעת בית הדין, סך ריאלי, סך סמלי. יש טבלת הוצאות האב. המשכנתא 7000 ש"ח לחודש, לא ניתן למחזר. יש הוצאות לחודש מעבר ל-20,000 ש"ח. הוא עובד כמלצר. הוא מרוויח לחודש 6000 ש"ח. הוא נכנס לחובות, גמ"ח. יש לו תיקי הוצל"פ. נפסקו כנגדו הוצאות 1000 ש"ח ונבקש שזה יבוטל. צריך להציל את הבית של הילדים.

האב עצמו טוען: במשך שנה וחצי אני במשמורת מלאה.

ממשיך האב עצמו וטוען: נדחו בקשותיי למזונות זמניים, אני משלם דברים רבים, היה תסקיר שקבע משמורת לאב. הגט ניתן לפני חודשיים וגם קנסו אותי. אני מרוויח כמלצר 6000 ש"ח לחודש ואני בקשר עם גורמי הילדים כל היום. האם חיה בדירת פאר ומטיילת ברחבי הארץ ומקבלת תמיכה מארה"ב ומסתירה את הכנסותיה ולא מביאה אוכל לילדים. אך שלחה הודעה לבת כנגדי, וכן הפיצה טלפון שלי. היא הרסה ואני מתקן. אני מקבץ נדבות, מחפש עבודות ברחובות. לפני כן עבדתי כשכיר בחברת הייטק. אני לא חוזר לעבוד שם בגלל השעות. אני מבקש מזונות. יש תעודות של הילדים והם מתפתחים.

מגיבה האם לשאלות בית הדין: אני גרה בדירה שהוריי משלמים שכר דירה. זו דירה יקרה. יש שם מצלמות בכניסה כי יש לי פחדים שיטרידו אותי. הורי גרים בראשון לציון. הורי בפנסיה, אבא שלי לקח הלוואה מהבנק לשלם לרופאים להביא לי תרופות. הדירה עולה לשכירות 5000 ש"ח. אני גרה בדירה של חדר אחד. לאבא שלי היה עסק באמריקה למכירת חלקי חילוף לרכב. הורי עזרו כל החיים. הורי לא רואים את הילדים, האב לא מסכים.

האב מגיב לכך: אני לא בקשר עם הוריה. במשך שנה וחצי הם לא באו לקראות את ילדים, אני כן מסכים שהסבא והסבתא יראו את הילדים. אך לא עם האם. הוריה בגיל 80, 74. הם גרים בראשון לציון. הם יכולים לבוא אלי הביתה ואני אצא.

כבר בשלב זה, בית הדין הציע שהורי האם יעזרו בפרנסת הילדים, והם אף יפגשו באופן קבוע את הילדים.

בית הדין בחן עם האב האם הוריו שלו יכולים לסייע בפרנסת הנכדים. ומוסיף האב: הוריי גרים במודיעין ולא עובדים. יש להם פנסיה. לאבא שלי הייתה חנות חשמל בארה"ב ואמא שלי עבדה כגננת. הורי פוגשים את הילדים. הם עוזרים עם הילדים. הם נותנים לי בערך 4000 ש"ח לחודש עבור הילדים.

בשלב זה מציע ב"כ האם שהורי האם יתנו לפרנסת הילדים כפי מה שיתנו הורי האב.

מוסיפה ב"כ האב: נבדוק עם הורי האב האם הם יוכלו לשלם מזונות לילדים.

מגיב ב"כ האם: הכול לחץ על הדירה, אך האב גר בדירה המשותפת, כך שהיא כבר נותנת מדור לילדים. היא גם הסכימה שרבע מהחלק שלה יעבור לילדים, אך גם זאת רוצים לקחת ממנה. האב טוען שהיא חולת נפש ואכן מצבה הנפשי בעייתי. התביעה של מזונות היא כספית, ויש להוכיח בראיות. יש בגירים שיכולים לעבוד. יש בת שלא בבית. האב השתכר הרבה בהייטק, אך הילדים גדולים והוא יכול לעבוד. הילד הכי קטן בגיל 8. שהאב יראה תלושים ודפי חשבון. האב מבקש הוצאות 20,000 ש"ח, האב אמר ש-1000 ש"ח זה ארבע שבתות שלו. אז זה המדד. העו"ס כתבה שהאם לא מסוכנת, אך דרשה פיקוח למצב מסוכן מצד האם. כולל מצב בריאותי לא יציב. אכן האישה חולה. הוא מרחיק אותה ודורש מזונות. למה להתנגד למפגש אצל האם. ניתן לעשות פיקוח של אח או אבא.

האם מגיבה לשאלות בית הדין באשר להשתכרותה: אני בעיר העתיקה מארגנת בית של משפחה, וכן מבשלת לשבת אצל משפחה. אני מרוויחה לחודש בין 1000 ש"ח ל-1800 ש"ח, אני בונה את העסק שלי חזרה. בשנה האחרונה, הרווחתי הכי הרבה לחודש אולי 2000 ש"ח, אני גם בלימודים וכן בטיפול. קבוצת תמיכה פעם בשבוע ופעם בשבוע אצל המטפלת שלי, פסיכולוגית. אני גם לומדת אימון אישי. אני לא עובדת עם תלוש שכר, משלמים לי מזומן. התחלתי לצייר, אך עדיין לא מכרתי. לקחתי גמ"ח 7000 ש"ח. את הילדים ראיתי בשבוע שעבר, המפגש היה קשה וטוב. לפני כן ראיתי בזום בגלל הקורונה, לפני כמה שבועות התחילו אתי את המפגשים.

עד כאן עיקרי טענות הצדדים ההדדיות.

פסיקת עקרונית כבר עתה

ובכן, הצדדים מבקשים שבית הדין יפסוק את הדין. לא מבקשים דיון הוכחות, כנראה משום שאין לאף צד הוכחה כי הצד השני מרוויח יותר ממה שטען (יפורט להלן). כך שהשאלה היא בעיקר במישור העקרוני – האם יש לחייב אם במזונות הילדים, ובכך נעסוק להלן. לכן אף ניתן החלטה בסוגיה זו מבלי לקיים דיון הוכחות (אין בקשה להוכחת הכנסה נוספת) או סיכומים (הצדדים בקשו פסיקת דין).

בחינת אפשרות לתשלום המזונות ע"י הורי הצדדים (סבא וסבתא)

לקראת סיומו של הדיון, בית הדין הציע לשני ההורים לבדוק את ההצעה באשר לפרנסת הילדים ע"י ההורים (סבא וסבתא) משני הצדדים בשווה. הצדדים הודיע כי יבחנו זאת, וינסו להגיע להסכמה באשר לכך.

במסגרת הסכמה זו, אף יהיו רשאים שני הורי הצדדים (הסבא והסבתא משני הצדדים) לפגוש את הנכדים (בית הדין יסכים שמפגשי הורי האם עם הנכדים יהיו שלא בנוכחות האם, לאור המלצות הרווחה).

תשובת שני הצדדים באשר לכך תוגש לבית הדין בתוך 10 ימים.

במידה ולא תושג הסכמה, בית הדין יבחן אפשרות לקיום דיון בנוכחות הורי שני הצדדים, כדי לבחון אפשרות שהם ישלמו את מזונות הילדים, ככל וילדיהם (ההורים, הצדדים שבפנינו) אינם מסוגלים לכך. במקרה שכזה, יתכן ושני זוגות ההורים של הצדדים יאלצו לשאת בנטל זה. במקרה ונגיע לכך, אין מקום לטענת האב שאין לחייב את הוריו משום שהילדים בפועל גרים אצלו והוא מפרנסם באופן בלעדי.

הכרעה בחיובה של האם במזונות הילדים

ובכן, בנסיבות תיק זה, בית הדין עומד על החלטתו המצוטטת מעלה, כי אין מקום לחייב את האם במזונות הילדים.

ונבאר.

שני ההורים לא עשירים. שניהם מדווחים על הכנסה נמוכה. אף אחד לא טען שיש לו הוכחה שהצד השני מרוויח יותר מכפי שדיווח.

האב טען בדיון:

אני מרוויח כמלצר 6000 ש"ח לחודש ואני בקשר עם גורמי הילדים כל היום. האם חיה בדירת פאר ומטיילת ברחבי הארץ ומקבלת תמיכה מארה"ב ומסתירה את הכנסותיה ולא מביאה אוכל לילדים. [...] אני מקבץ נדבות, מחפש עבודות ברחובות. לפני כן עבדתי כשכיר בחברת הייטק. אני לא חוזר לעבוד שם בגלל השעות.

האם טענה בדיון:

אני בעיר העתיקה מארגנת בית של משפחה, וכן מבשלת לשבת אצל משפחה. אני מרוויחה לחודש בין 1000 ש"ח ל-1800 ש"ח, אני בונה את העסק שלי חזרה. בשנה האחרונה, הרווחתי הכי הרבה לחודש אולי 2000 ש"ח, אני גם בלימודים וכן בטיפול. [...] אני לא עובדת עם תלוש שכר, משלמים לי מזומן. התחלתי לצייר, אך עדיין לא מכרתי. לקחתי גמ"ח 7000 ש"ח.

כך ששני ההורים מדווחים על הכנסות נמוכות, וממילא על קושי לפרנס את ילדיהם.

זה לא המקרה המובא בהלכה בו מתחייבת אם לפרנס את הילדים.

נבאר להלן כי אף שחובת מזונות הילדים מוטלת על האב; אך לעיתים, כשהאב עני והאם עשירה, יש להטיל עליה חיוב זה, אך זה לא המקרה שבפנינו.

בקצרה נאמר: האם מדווחת על הכנסה חודשית נמוכה (שאינה מעבר לסך 2000 ש"ח), ולטענתה, הדירה שהיא גרה בה בשכירות (בסך 5000 ש"ח) משולמת על ידי הוריה. כך שאין מקום להחשיב את האם לעשירה. בנוסף, וכפי שיתואר להלן, כשירותה הנפשית של האם לא טובה, אף לשיטת האב עצמו, ולכן אף הקשר שלה עם הקטינים דל, כך שאין מקום להעמיס עליה אף חיוב מזונות הילדים. כל זאת יורחב עוד להלן.

ואמנם, לפסיקת בית המשפט העליון (בתיקים: בע"ם 919/15, בע"ם 1709/15), יש מקום לחייב אף את האם במזונות ילדים; אך למעשה, אף לשיטתם כרשום בפסק הדין שם, בכל תיק יש לפסוק לגופו, ובנסיבות המתוארות בתיק זה, אין הצדקה לכך אף לשיטתם (האם לא בקו הבריאות הנפשי, וכן הכנסותיה נמוכות מאוד כאמור).

למעשה, חלק ניכר מהרכבי בית הדין מתייחסים אף היום להכנסות שני הצדדים, ובודקים זאת בדיון טרם מתן החלטה למזונות. וכך למעשה רשום מפורשות בהחלטת מועצת הרבנות הראשית משנת תשע"ו, שיש להתייחס להכנסות האם, אך זה לא יתאים לנסיבות תיק דנן כאמור.

ונציין מקורות הלכתיים להנחה הרשומה מעלה באשר לחיוב אם, ומתי, במזונות ילדיה.

הבאר היטב (אבהע"ז סימן עא ס"ק א בסופו) הדגיש את המובא במהר"י וייל, כי כל חובת המזונות לקטנים מוטלת אך ורק על האב, אך האם אינה חייבת במזונות בניה הקטנים. כנ"ל הסיק גם בשו"ת נודע ביהודה (מהדורה תניינא, אה"ע סימן לח).

ולכאורה יש לדון שכאשר מדובר בחיוב לזון את הילדים שמעל גיל שש, החיוב מדין צדקה, ואף על האם מוטל חיוב זה - אם יש באפשרותה ויש לה ממון שלה, כחיוב צדקה לשאר קרובים. ואולם עיין פתחי תשובה שם (ס"ק א), ויתכן לומר שאין עליה חיוב לזון אותם כאשר אינה בדין ירושתם.

ואכן העירו בפסקי דין רבניים חלק יא (עמוד 216) כך: "ומצד שני האם מן הראוי שתמיד האב ישלם אף בזמן שהאם היא עתירת נכסים או שמרוויחה היטב, והוא חי לו ממשכורת מצומצמת", כך שבמקרה והאם עשירה, יש מקום לבחון לחייבה במזונות ילדים.

באשר לכך, נצטט מתוך סיומת החלטת בית הדין באר שבע בתיק תיק 147728/1:

א. סיכומם של דברים

הלכות רבות נשנו כאן.

1. מזונות קטני קטנים: החיוב מוטל על האב ולא על האם. דין זה אינו מילתא בלא טעמא, אלא מבטא עיקרון שלא חייבו חכמים את האם בחיובים ממוניים או מעשיים כלפי בניה ובנותיה. (אות א)

2. תקנת אושא: לדעת מר"ן ורבים עמו מתקנת אושא חייב האב בלבד במזונות בניו עד גיל י"ג. חיוב זה מוטל על האב גם כשאינו אמיד. (אות ב)

3. תקנת הרבנות הראשית עניינה הוא להעלות את גיל החיוב למעלה מגיל שש פרט למקרים מסוימים שאפשר שאינם כלולים בתקנה. מכוח תקנה זו מחויב האב בלבד גם באינו אמיד. (אות ג)

כך שהסיקו שלא מוטל עם אם חיוב לזון ילדיה, אלא רק על האב.

ועוד כתב שם הדיין הג"ר אברהם צבי גאופטמן:

איך שלא יהיה, כאשר מצבו הכלכלי של האב לא שפר עליו, או לחילופין כאשר מצבה הכלכלי של האם שפר עליה, יש להטיל על האב חיוב מזונות מידתי, ולהתחשב במצבו ובמצבה של האם. בין אם נאמר שהדבר נובע מכוח חובת האם לסייע במידת מה במזונות הילדים מדין צדקה, ובין אם נאמר שאינה חייבת, אך אין להשית על האב מזונות גבוהים מכפי יכולתו. זו היא דרך המלך בה נקטו בתי הדין מקדמת דנא בבואם לפסוק מזונות. זו גם משמעותה של החלטת מועצת הרבנות הראשית מיום י"ח בכסלו תשע"ו (18.12.2016), לפיה: "על היושבים על מדין להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים את היכולת הכלכלית של האם".

כך שאף לשיטתו, הדברים אמורים רק באם עשירה, מה שאין כן בנסיבות דנן.

באשר לכך, ראו אף מתוך האמור בשו"ת יביע אומר (חלק יא חלק אבן העזר סימן ס"ז):

ואם האב איננו אמיד ופרנסתו מצומצמת, ואילו האם אמידה שתוכל לפרנס את הבן או הבת שהם למעלה מגיל שש שנים, יש לחייב את האם במזונות מדין צדקה. וע' מעשה רוקח על הרמב"ם (פרק כ"א מהל' אישות הלכה י"ח). אולם אם האב והאם שניהם אמידים, חובת המזונות על האב בלבד. (וראה בספר בני אהובה פרק כ"א מהלכות אישות הט"ז, ובמעשה רוקח שם הלכה י"ח הנ"ל, ובספר בית מאיר סימן פב ס"ה, ובשו"ת ידי דוד (קראסו) סימן סה, ובשו"ת ישכיל עבדי ח"ו חאה"ע סי' לח אות ו-ז, ובשו"ת משפטי שמואל (ורנר) ח"א סימן טז. ע"ש).

הרי שסבר שלפחות כשהאם עשירה והאב חי בצמצום, יש להטיל המזונות על האם מדין צדקה, מה שאין כן בנידון דנן, כאמור.

וראו עוד מה שכתב רבי יונתן אייבשיץ, בספר בני אהובה (הלכות אישות פרק כא הלכה טז), שכך השיב:

האישה שנתגרשה אין כופין אותה להניק אלא אם רצתה נותן לה שכרה ומניקתו. הרמ"א הביא (סימן פב סעיף ה) דאם אין לו להשכיר כופין אותה להניק ותמה החלקת מחוקק (ס"ק ו) דלמה לא יהיה מוטל על הבית דין לשכור מינקת כמו פרנסה דלאחר כ"ד חודש? ונראה דודאי אם האשה עשירה אף לאחר כ"ד חדשים כופין את האם לזון בניה, דהא כופין על הצדקה ואין לך צדקה יותר מזה, ואם כן היא שיש לה חלב בדדיה ותוכל להניק הרי היא עשירה לדבר הזה וכופין אותה כמו שכופין על כל הצדקה.

כך שיש בסיס לחייב אם עשירה במזונות ילדיה.

ברם, בתיק תיק 147728/12 עמוד 45 (בית דין באר שבע) כתבו על כך:

דו"ק שכל דבריו הם באופן שאין לאב להשכיר, ולא כפי שראיתי שהביאו מדברי הבני אהובה מקור לכך שהאב והאם חייבים מדין צדקה בשווה ויש לחלוק ביניהם את מזונות הילדים, וגם לדידו יש ליישב כמו שכתבנו לדעת המעשה רקח.

ואף בשו"ת ישכיל עבדי (אה"ע ח"ו סימן לח) כתב שבאין לאב, יש לחייב האם מדין צדקה, וז"ל:

והנה יש לדון אם אין לאב והאם עשירה, אם יש לכוף אותה מתורת צדקה, הנה ביו"ד ס' רנ"א ס"ד פסק מר"ן ז"ל וז"ל מחייבים את האב לזון את בנו עני ואפילו אם הוא גדול מחייבים אותו יותר משאר עשירים שבעיר (וכן שאר קרובים וע"ל ס' רנ"ז ס"ח) ושם בס' רנ"ז פסק עני שיש לו קרובים עשירים שיכולים לפרנסו אין גבאי העיר חייבים לפרנסו וכו' ע"ש, נימ"ל דאם באמת האשה היא עשירה ויש לה האפשרות לטפל בילדה לפרנסו והאב אין לו היכולת, אז יש לכפות על האשה לפרנסו, דאין לך קרוב יותר מהאם לבנה, ואין מקום לחלק בין טיפול לפרנסה, דאם היא עשירה הרי יכולה לשלם לאחרת שתטפל בו, וטיפול לא נפיק מכלל פרנסה.

אך כאמור, אין הדבר שייך לנסיבות דנן, בהם אין האם עשירה.

למעשה, מצינו עוד שיטות פוסקים שמטילים חיוב מזונות על האם כשהיא עשירה.

וראו לדוגמה בספר משפטי שמואל (הרב שמואל ורנר, סימן יא עמוד צד):

עתה הבה ונראה מהו חובת האם במקרה שלא נערך שום הסכם בין הצדדים המחייב את האשה באיזה סכום שהוא לצרכי מזונות הבנים וכו'.

בתקנת אושר ותקנת חכמים בחיוב מזונות הבנים הקטנים הטילו החובה על האב בלבד, ולא הוזכרה האם בחיוב זה. ראה בשו"ת מהר"י ווייל חלק דינין והלכות סימן י"א שכתב בזה"ל

"נראה דאשה אינה חייבת לזון בניה הקטנים מדאמרינן פרק אע"פ גרושה היכא דמכיר אותה התינוק אז חייבת להניק ונוטלת שכר, ודוחק לומר חצי שכר. ובפרק הנושא אשה אומרת יהא אצלי ויורשים אומרים יהא אצלינו שומעין לה. ואם איתא דהיא חייבת פשיטא דשומעין לה, ואין לומר דההיא איירי כשיש ממון להתינוק, דאם איתא דהיא חייבת מתקנת חכמים אפילו אם יש ממון לתינוק, אפילו הכי היא חייבת, וכן כתב האשרי פרק נערה שנתפתחה, אפילו אם יש ממון להקטן האב חייב לזונו, ועוד מדפריך פרץ החולץ ותבעתינהי ליורשים מה יש לה לתבוע היורשים הא היא חייבת, ומדקאמר תבעתינהו ליורשים ולא קאמר תבעתינהו להאפוטרופוס מהכא נראה נמי היכא דאין לו לתינוק היורשים חייבים לזונן: (והמהרי"ט אלגאזי בספרו קהלת יעקב ח"ג אות קפט מעתיק דבריו).

הרי מבואר להדיא דתקנת חכמים לזון את הבנים הקטנים הותקנה והוטלה על האב ואין האם חייבת בתקנה זו, אולם כבר ביארנו לעיל (סימן ד ענף ה וסימן יד) דאף במקום שאינו תקנת חכמים ותקנת אושא על כל פנים חייב האב לזונם מדין צדקה אם הוא אמיד. ומאידך גיסא יש שמתורת צדקה אין לחייבו, ומכל מקום עומד הוא בחיוב מזונות הבנים מתקנת אושא או מתקנת חכמים – ולכן בחיוב מזונות בניו קטנים אם אין אפשרות לאב לזונם. והאם אמידה, עשירה. ואפשר לה לזונם אף על גב שאינה חייבת מתקנת חכמים אבל חייבת היא האם לזון בניה מתורת צדקה. שהרי אפילו לעני שאינו קרוב שלה חייבת לתת לו צדקה, כל שכן בניה. והדברים מפורשים בפוסקים גדולי האחרונים, עיין באה"ע סימן פ"ב סעיף ה:

"האשה שנתגרשה אין כופין אותה להניק את בנה, אלא אם רצתה נותן לה שכרה ומניקתו וכו' אבל אם הכירה וכו' אין מפרישין אותה מפני סכנת הולד" וכו'.

וכתב הרמ"א:

"וי"א וכו' וי"א הא דגרושה אינה מחויבת להניק. אם אינה מכירה. היינו כשמוצא מינקת אחרת ויש לו להשכיר. אבל אם אין לו כופה אותה ומניקתו".

וכתב שם הח"מ סק"ו על דברי הרמ"א אלו, בזה"ל:

"לא ידעתי טעם לדין זה ובמה נתחייבה היא יותר משאר נשים. ולמה לא יתנו לה בי"ד שכר הנקה כשם שעל ב"ד לפרנס הולד אחר שגמלתו".

וראה בספר בני אהובה (להגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל) פכ"א מאישות הט"ז שתירץ תמיהת החלקת מחוקק הנ"ל ומבאר אל נכון דברי הרמ"א וז"ל

"ונראה דודאי אם האשה עשירה אף לאחר כ"ד חודש כופין את האם לזון בניהם דהא כופין על הצדקה ואין לך צדקה יותר מזה. ואם כן היא שיש לה חלב בדדיה ותוכל להניק הרי היא עשירה לדבר זה וכופין אותה כמו שכופין על הצדקה"

וכדברים האלה כתב המעשה רוקח שם. והבית מאיר בסימן פ"ב. ע"ש. ומבואר מדבריהם להדיא שעל אף שאין חובה על האם לפרנס בניה מתקנת אושא ומתקנת חכמים מ"מ חייבת היא לזונם מתורת צדקה אם היא אמידה והאב עני שאין באפשרותו לזון את בניו.

ואכן ישנם הבדלים רבים מהחובה המוטלת על האם שהוא מתורת צדקה להחובה שהאב חייב בזה שהיא מתקנת חכמים שחוייבוה בזה. ויצוין הבדלים אחדים לדינא.

כבר ביארנו בסי' י"ד דעת המהר"מ מרוטנברג שהאב חייב במזונות בניו הקטנים (עד שש) אפי' יש לה רכוש המאפשר להם להתפרנס מזה. (ראה שם אות י"ד וי"ט) כי כך היתה תקנת חכמים וזהו לגבי חובת האב. אבל האם שהחובה לפרנס בניה הוא כאמור מדין צדקה אינה חייבת אלא כאשר אין להם לבניה ממה להתפרנס. אבל אם הם בעלי רכוש ויש להם להתפרנס מרכושם אין על האם מצות צדקה לפרנס את מי שיש לו ואין בו צורך לצדקה וכו'.

ועוד מוסיף שם:

וכמו כן הלא האב חייב במזונות בניו הקטינים עד שש אפילו אינו אמיד ובי"ד כופין אותו על כך, ואילו האם אינה חייבת אלא אם היא עשירה כנ"ל, גם ביארנו בסימן ד' שהאשה החייב במזונות בניו מגיל שש עד שיגדלו מתקנת חכמים אף שהוא ביסודו מדין צדקה תקנת חכמים היא מקיפה ורחבה מדיני צדקה הרגילים וחייב לתת להם די מחסורם אף שזה עולה על חומש מרווחיו, כי זהו החידוש בתקנת חכמים. אבל האם שחיובה לזונם הוא רק במסדרת מצות צדקה המצומצם. יתכן שאינה חייבת יותר מחומש רווחיה אע"ג שאין זה מספק די מחסורם של הבנים. ויש לעיין בזה בסימן הקודם (ט"ו).

וכל זה בנוגע למזונות בנים קטנים, אבל בנים גדולים שעברו גיל שלש עשרה שמזונותיהם מוטלת על האב רק משום צדקה, כמו שהאב חייב בצדקה כך האם מצווה על כך, והם שווי זכויות וחובות בכך. ולכך בנדוננו שגם האשה האם המשיבה בתיק זה היא אמידה עשירה בעל יכולת לעזור ולתמוך בבניה אינה זכאית לבוא בתביעות כלפי האב (התובע בתיק זה) הזן ומכלכל את בניו בשפע. ומספק כל צרכיהם על צד היותר טוב. אם לפי השקפתה והרגשתה זקוקים היא למשהו כתקליטים וכדומה שהאב אינו נותן. תתעורר נא האם רגשי רחמנות האם ותמלא היא החסר, ואינה זכאית ואינו בדין שהיא תבוא בתביעות כלפי האב.

כך שאף לשיטתו, יש לחייב אם אמידה במזונות הילדים, מה שאין כן בנסיבות דנן כאמור.

לא ניתן לראות באם עשירה, אף שיש לה איזה חלק עתידי בדירת הצדדים

למעשה, זה ההסכם שהושג בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין כרשום בהחלטת בית הדין מיום 14.6.21 (שהצדדים אף קבלו אותו בקניין המועיל):

בהסכמת שני הצדדים, בית הדין שוחח בנפרד עם שני הצדדים בניסיון להגעה להסכמות (וללא רישום פרוטוקול, כמקובל).

וזו ההסכמה שהושגה לבסוף לאחר העלאת טיוטת הצעה קודמת שתוקנה לבסוף:

א. הצדדים יתגרשו במועד הראשון שיקבע ע"י בית הדין.

ב. האישה מוותרת על כתובתה בכפוף לסידור הגט.

ג. עניני הסדרי שהות ומזונות ידונו בנפרד, וללא קשר לגט.

ד. האב יוכל לגור עם הילדים בדירת הצדדים עד שאחרון הקטינים יבגר.

ה. לאחר מכן, הדירה תימכר, החובות יסולקו, ומיתרת תמורת הדירה, ולאור סעיף ו להלן – כל אחד מההורים יעביר 25 אחוז מחלקו לילדים ועוד 25 אחוז יישארו שלו מהיתרה.

ו. האב יישא בלעדית בכל תשלומי הדירה והמשכנתא ובכל תשלומי החובות המשותפים. באשר לחובות המשותפים, האב ישלמם עתה, ומה ששילם בגין חלקה היחסי של האישה בחובות, יוחזר לו במכירת הדירה מתוך חלקה של האישה ביתרת תמורת הדירה.

ז. פרט לאמור, אין לצדדים תביעות נוספות זה על זה.

כך שעל פי הסכם זה, הנוטה לטובת הבעל, האישה ויתרה על כתובתה, וכן האב יוכל לגור עם הילדים בדירת הצדדים עד שאחרון הקטינים יבגר (וישלם את מלא המשכנתא), וכן כי חלק מתמורת הדירה יועבר על שם הילדים. כן נרשם שם שהחובות המשותפים ישולמו בסופו של דבר באופן שווה על ידי שני הצדדים כפי המנגנון הרשום שם.

ואמנם, בעתיד, במכירת הדירה, האם תקבל 25 אחוז מיתרת תמורת הדירה (בניכוי החובות המשותפים, שינוכו לה משם), אך זה לא מביא לתוצאה שהיא תשלם מזונות ילדים כבר עתה, וזאת מחמת שתי סיבות:

א. עתה אין לה כסף זה, זה רק כסף עתידי שיגיע לה בעת מכירת הדירה (רק בעוד 10 שנים לפחות).

ב. אף אם היה לאם כבר עתה ביד כסף זה (פחות מרבע מיתרת הדירה), הרי אף האם צריכה מעט כסף לשם מגוריה האישיים, ואין זה הופך אותה לאם עשירה.

האם במצב בריאותי (נפשי) לא שפיר

בנוסף לכך שהאם עניה והכנסותיה נמוכות, היא אף במצב נפשי לא שפיר.

באשר לכך, נזכיר מתוך תסקיר הרווחה מיום 4.10.21; שלאחר שרשמו שהאם הייתה מאושפזת בחו"ל בבית חולים פסיכיאטרי, וכן שעל פי המטפלת שלה, האם מאובחנת כבעלת הפרעת אישיות גבולית, רשמו עוד בהמשך:

באשר להסדרי השהות, להערכתו ש' אינה מסוכנת לילדים בכוונה תחילה, אולם ללא פיקוח, עולה חשש במצבים מסוימים הילדים עשויים להימצא במצבים מסכנים עבורם, בשל העובדה כי אינה צפויה, וכן הנטייה לטשטוש גבולות לעיתים וכן בשל מצבה הבריאותי שאינו יציב, להערכתו חידוש הקשר והפיכתו לקשר יציב ועקבי צריך להיות בפיקוח ולו זמני.

כך שרשמו שהאם "אינה צפויה", "הנטייה לטשטוש גבולות לעיתים וכן בשל מצבה הבריאותי שאינו יציב" ולכן המליצו על קשר שלה עם הילדים תחת פיקוח.

בנוסף, נציין אף מתוך טענות הבעל כלפי אשתו, כרשום בסעיף 22 לכתב תביעתו לגירושין:

"האישה סובלת מהפרעה נפשית, מדיכאון מאסיבי שחוזר על עצמו באופן חמור, חרדות, הפרעה אישיותית, פוסט טראומה מורכבת, קשיים פיזיים ורגשיים, התקפות פאניקה חוזרות, והיא הופנתה לטיפול בהפרעת אישיות, נרקיסיזם ועוד".

כך שאף האב עצמו מציין להפרעה נפשית אצל אשתו והפרעות אישיות.

כך שמלבד העובדה שאין לחייב את האם במזונות ילדיה בשל היותה עניה, יש לצרף לכך אף את העובדה שמצבה הנפשי של האם לא טוב.

לאור כל האמור והמפורט; בנסיבות דנן, אין מקום לחייב את האם להשתתף עם האב בפרנסת הילדים.

ברם, ככל ומצבה הנפשי של האם ישתפר, והיא תשתכר יותר, יש מקום לבחון שיתופה בתשלום מזונות הילדים.

הערה לסיום

לאורך ניהול התיק נראה שוב ושוב שהאב "לא מרוצה" מפסיקות בית הדין שאינם מחייבים את האם במזונות הילדים המצויים במשמורתו. האב אף ביקש בעבר להעביר את התיק לבית משפט, תוך מחשבה כנראה ששם יזכה במבוקשו, אף כמובן הסמכות לכך היא לבית הדין, ולכן הדיון מתנהל בפנינו. כפי שכבר רשמנו בעבר, ולא נימנע מלציין זאת שוב - בית הדין מוצא מקום לשבח אב שנוטל עליו חלק משמעותי מאוד בעול גידול הילדים, וסבור כי אכן לא קל לאב לגדל כמעט לבדו 8 ילדים (4 מהם בגירים), ולהעניק להם את כל צרכיהם, הגשמיים והנפשיים. ידע האב שהחלטת בית הדין לפטור את האם ממזונות הילדים אינה באה תוך חוסר התחשבות במצבו או תוך התעלמות מהמאמץ הרב שמשקיע לבדו בגידול הילדים, אלא מחמת הדין וההלכה הנוגעים למצב העומד בבסיס נסיבות תיק זה.

ביטול צו עיכוב יציאה כנגד האם

בא כוח האם מבקש ביטול עיכוב יציאה מהארץ כנגד האם, שהרי הם התגרשו.

באת כוח האב מסכימה לכך.

משכך, רשאית האם לפתוח תיק מתאים לביטול הצו, ובית הדין יאשר ביטולו, כמוסכם.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י"ב באדר א התשפ"ב (13/02/2022).

הרב יצחק אושינסקי – אב"ד הרב מאיר קאהן הרב יעקב מ' שטיינהויז

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ