חדד נ' נגה ואח'

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' אביגיל סלע הקש), מיום 9/2/13 בתיק מס' 02-28166-01-6, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה מיום 27/9/12 בה נקבע למבקש תשלום ראשוני בסך של 1,500 ₪ וצו תשלומים חודשי בסך של 1,000 ₪.

כעולה מהנתונים אשר הובאו בידי המבקש, ביום 24/9/12 הגיש המבקש בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים וכן להורות על ביטול כל ההליכים כנגדו. המבקש ציין בבקשתו את נסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי וכן הגיש פירוט הוצאותיו והציע לשלם סך של 500 ₪ לחודש.

בהחלטת כב' הרשמת ברלינר לוי מיכל מיום 27/9/12, הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים ותיקיו אוחדו בכפוף לתשלום ראשוני בסך של 1,500 ₪ וכן הושת על המבקש צו חיוב בתשלומים חודשי בסך של 1,000 ₪. בהחלטה קובעת הרשמת הנכבדה כי כנגד המבקש תלויים ועומדים 12 תיקי הוצאה לפועל כאשר סכום החוב הכולל בהם, נכון למועד מתן ההחלטה, עומד על סך של כ-

230,424 ₪. המבקש יליד 1968, נשוי ואב לשני ילדים קטינים, עובד במלון יערות הכרמל ורעייתו עקרת בית. הכנסת משק ביתו המוצהרת של המבקש בסך כולל של 4,700 ₪ לחודש. הוצאות משק ביתו החודשיות של המבקש הנן בסך של 3,400 ₪ וכוללות: שכר דירה/משכנתא 1,800 ₪, חשבונות שוטפים 1,200 ₪, ביטוח רפואי 200 ₪, כלכלה 200 ₪. אין בבעלות המבקש רכב פרטי הוא חסר רכוש והוא אינו מציין חלופת מגורים.

בפרק המסקנות קובעת הרשמת הנכבדה כי צו הכינוס אשר ניתן כנגד המבקש במסגרת הליכי פש"ר, בוטל ביום 28/2/12. המבקש ציין כי איננו מנהל חשבון בנק, אולם מעיון בתלושי השכר עולה אחרת. לא צוינה מניעה בשלה רעיית המבקש אינה עובדת. משכך קבעה הרשמת הנכבדה את צו החיוב אשר נקבע כמו גם את הסכום הראשוני עליו הורתה.

ביום 23/1/13 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 27/9/12, כאשר לטענתו בעת הגשת בקשתו הראשונה הוא לא היה מיוצג ולכן הוגשה בקשתו ללא פירוט והבהרות המשקפות את מצבו הכלכלי הקשה.

בקשה זו נדחתה בהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 9/2/13, ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שבפני.

בהחלטה מיום 9/2/13 נקבע כי יתרת החוב הנוכחית בתיק נכון למועד ההחלטה עומדת על סך של 83,777 ₪. נקבע עוד כי בתיק קיים צו חיוב בתשלומים בסך של 250 ₪ ומיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל, שילם המבקש סך של 5,481 ₪, כאשר עובר לשנה האחרונה שילם המבקש בתיק סך של 150 ₪ בלבד. הרשמת הנכבדה שבה ומפרטת נתוניו של המבקש וביניהם כי למבקש רכב פרטי שנת יצור 2003 הרשום על שם רעייתו. המבקש חסר רכוש למעט דירת מגורים הרשומה על שם אשתו. המבקש מנהל חשבון (על שם רעייתו) בבנק הפועלים. למבקש חיוב במזונות קטין בסך 1,250 ₪ בכל חודש ובגין מזונות עבר מתווסף לחיוב השוטף סך של 500 ₪ נוספים. קיימת בח-ן המבקש הוראת קבע לטובת תוכנית חסכון בסך 200-400 ₪ בכל חודש. ישנם הפקדות מזומנים בסך 1,000- 3,000 ₪ בחודש. ישנו החזר הלוואה בסך של כ- 2,000 ₪ לחודש. מופקדת קצבת ילדים בסך של 432 ש"ח לחודש. בפרק המסקנות קובעת הרשמת הנכבדה כי המבקש היה מיוצג עת הגשת בקשתו בדבר איחוד תיקיו, כי לא צורף פירוט עסקאות בכרטיס האשראי וכי מתנהלת תוכנית חיסכון לטובתה מופקדים סכומים של כ 400 ₪ כל חודש. עוד קובעת הרשמת הנכבדה כי הוצהר בידי המבקש על הכנסה חודשית בסך של 5,500 ₪ אולם הדבר אינו משתקף בתדפיס התנועות שצורף ולא מתלושי השכר. לאור האמור לעיל, לא מצאה הרשמת הנכבדה כי יש מקום להתערבות בהחלטה שניתנה ביום 27/9/12.

בבקשה אשר בפני טוען המבקש כי החלטת כבוד הרשמת ניתנה באופן שרירותי מבלי להתחשב במצבו הכלכלי. לטענתו הותרת ההחלטה על כנה מההווה למעשה הכשלתו לעמוד בתנאים להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים. לטענתו טעתה כבוד רשמת ההוצאה לפועל בהחלטתה להותיר את צו התשלומים על כנו. המבקש מציין כי בימים אלו הוא הגיש שתי בקשות נוספות לצו תשלומים בתיקי הוצאה לפועל הפתוחים כנגדו בגין מזונות, ולמעשה כל החלטה שתינתן באחד מתיקיו של המבקש תשליך במישרין על האחר ועל יכולתו לעמוד בצווי התשלומים. המבקש טוען כי פתוחים כנגדו 16 תיקי הוצאה לפועל וחובו נכון להיום עומד על סך כולל של 721,750 ₪, ובנוסף קיימים לו חובות בגינם טרם נפתחו תיקי הוצאה לפועל. המבקש טוען כי יש לו חובות רבים בגין דמי מזונות והוא אינו עומד בתשלומם. עוד טוען המבקש כי הוא ומשפחתו מתגוררים בדירת 2.5 חדרים אשר הנה בבעלות אשת המבקש, דירה אותה רכשה עוד בטרם הכירו השניים. עוד טוען המבקש כי כרגע בשל גילם הצעיר של ילדיו אין אשתו יכולה לשוב למעגל העבודה וכי אין ביכולתו להגדיל עוד את הכנסתו מעבר להכנסתו הנוכחית. לטענת המבקש בשל מצבו הכלכלי חלה הידרדרות בבריאותו והוא סובל מלחצים בחזה ומלחץ דם גבוה ואין באפשרותו לשלם עבור תרופות להן הוא זקוק. לטענתו של המבקש הרשמת הנכבדה לא פירטה בהחלטתה את נימוקיה ומשכך היה מקום לעיון חוזר בהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 27/9/12.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים.

למעשה ההחלטה עליה מבקש המבקש לערער בפני מתייחסת באופן ישיר לקביעות אשר בהחלטה מיום 27/9/12, במסגרתה כאמור נקבע למבקש התשלום הראשוני וצו התשלומים החודשי, ומשכך היה על המבקש להגיש את בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה זו.

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו.

לפיכך המועד להגשת בקשת ערעור ביחס להחלטה מיום 27.9.2012 חלף זה מכבר, ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה.

"הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)."

ראה: כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות - חלק ראשון, מהדורה שביעית 2011, ע"מ 110.

הדברים יפים אף לענייננו. אין לאפשר למבקש בנסיבות אלו להביא להארכת המועד להגשת בקשת הערעור באופן מלאכותי על ידי הגשת בקשה נוספת באותו העניין כפי שעשה ואף מן הטעם הזה יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

אף המועד להגשת בקשת רשות ערעור ביחס להחלטה מיום 9/2/13 חלף.

בבחינת למעלה מן הצורך יאמר כי לא היתה כל עילה שבדין לפיה תועבר החלטת הרשמת הגב' ברלינר מיום 27/9/12 תחת שבט ביקורתה של רשמת אחרת. כבוד הרשמת הקש סלע אינה משמשת כערכאת ערעור על החלטותיה של כבוד הרשמת ברלינר והיא נעדרת סמכות לחלוטין לעשות כן. ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור אינה מציינת את הטעמים בגינם נדרשה הרשמת הנכבדה ביום 9/2/13 ל"עיון חוזר" בהחלטה קודמת בעניין צו החיוב אשר נקבע למבקש ולא היה מקום להידרש שוב לנתוניו של המבקש לאחר שאלו הועלו שוב בלא שינוי של ממש בפני כבוד הרשמת סלע הקש.