ו"ע 14173-07-15 בונצל נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

העוררת, גב' לאה בונצל, הגישה בשנת 2014 תביעה למשיבה לפי סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, תשס"ז- 2007 (להלן: "חוק ההטבות"). המשיבה פתחה במשרדיה תיק תביעה שמספרו: 511704.

ביום 07.01.15 המשיבה ביקשה מהעוררת להמציא תעודת לידה בהתאם עם תעודת זהות בכדי שניתן יהיה לקבל החלטה בתביעת העוררת. העוררת המציאה את המבוקש, וביום 05.03.15 המשיבה החליטה לדחות את בקשת העוררת לקבלת קצבה חודשית ע"פ חוק ההטבות מהסיבה כי: "לא מתקיים לגביך התנאי לפיו: שהית במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך, הואיל ולא המצאת הוכחות לשהותך כאמור".

בבסיס הדחייה של המשיבה עומדת העובדה, עליה אין חולק, כי בתעודת הזהות של העוררת נרשם, כי היא נולדה בברית המועצות, על סמך מידע שניתן כנראה עם עלייתה ארצה.

יחד עם זאת, ובניגוד לכתוב בתעודת הזהות, העוררת קיבלה מסמכים מממשלת גרמניה מהם עולה, כי אמה לא עזבה את פולין לברית המועצות, אלא שהתה בגטו לודז', באושוויץ ובמחנה רייכנבך. העוררת טוענת, כי נולדה ושהתה עם אמה במחנות השונים. העוררת צירפה, מלבד תצהירה, אף תצהירים נוטריונים משנת 1967 שנחתמו ע"י אמה וע"י שני אנשים נוספים, המאמתים, לטענתה, כי אמה שהתה במועדים הרלבנטיים בפולין במחנות האמורים. בנסיבות אלה, לגרסת העוררת, יש לקבוע כי העוררת נולדה בפולין ולא בברית המועצות, ולכן יש להכיר בה כמי ששהתה במחנות וזכאית לזכויות מכוח חוק ההטבות.

להלן עיקרי תצהירה של העוררת:

העוררת נולדה ביום 30.03.1944. עלתה ארצה מפולין עם הוריה ועם אחיה הקטן בשנת 1957. זיכרונות הילדות היחידים שלה הם מפולין, אולם בתעודת הזהות כתוב שנולדה בברית המועצות. הוריה היו ילידי פולין. הם לא שוחחו על תקופת המלחמה והיא מצדה לא שאלה על כך. כך גם לא שאלה את אמה מדוע נכתב שנולדה בברית המועצות. תמיד הניחה שהוריה ברחו בתקופת המלחמה לברית המועצות, אך לא שאלה אותם (סע' 1-4 לתצהיר שניתן בתמיכה לערר).

עוד היא מצהירה, כי בתאריך הלידה שלה היא בטוחה, כיוון שאמה חגגה לה ימי הולדת בתאריך זה ותמיד סיפרה לה שנולדה לפני סוף החודש התשיעי להריון בזמן שהיא עמדה על סולם וביצעה עבודות. עוד זכור לה בילדותה, כי אמה קיבלה כסף מגרמניה. לפני מס' שנים אמרו לעוררת, כי כדאי שתברר את זכאותה. לאחר בירורים, פנתה העוררת לקונסוליה הגרמנית בתל-אביב וביקשה מידע על אמה. להפתעתה, ביולי 2014 קיבלה מכתב מפורט, אליו צורפו מסמכים שונים אשר צורפו לתצהיר זה (סע' 5-7 לתצהיר שניתן בתמיכה לערר).

בהתאם למסמכים מממשלת גרמניה הבינה העוררת, כי אמה לא עזבה את פולין לברית המועצות, אלא מחודש מאי 1940 הייתה בגטו לודז' עד לחודש אוגוסט 1944. אחר כך הייתה לחודש אחד במחנה אושוויץ ולאחר מכן מאוגוסט 1944 עד מאי 1945 במחנה רייכנבך בפולין שם עבדה בעבודות כפייה.

מהמסמכים הבינה העוררת, כי לא ייתכן שנולדה בברית המועצות כפי שכתוב בתעודת הזהות שלה, כיוון שאמה לא שהתה שם בזמן שנולדה. לטענתה, נולדה בגטו, וכנראה "התגלגלה" עם אמה למחנות בהם שהתה. בשנת 1967 חתמה אמה על תצהיר נוטריוני בו פירטה את קורותיה במלחמה. כך חתמו שני אנשים נוספים על תצהיר המאשר כי אמה שהתה במקומות המפורטים לעיל (סע' 8-10 לתצהיר שניתן בתמיכה לערר).