וסאם נ' מדינת ישראל

החלטה

זוהי בקשה למתן צו לגילוי מסמכים כנגד הנתבע.

הרקע העומד בבסיס הבקשה

1.בחינוך במגזר הערבי נהוגה שיטת ניקוד לצורך שיבוץ עובדי הוראה. הניקוד נקבע בהתאם למספר פרמטרים הקבועים בנוהל העברות שיבוצים והשלמות משרה במגזר הערבי . השיבוצים נעשים מדי שנה, לקראת שנת הלימודים, בהתאם לצרכי המערכת ובקשות השיבוץ. כמו כן השיבוצים נעשים בהתאם להסמכה הרלוונטית של עובד ההוראה.

2.התובעת היא מורה בהכשרתה בעלת התמחות בערבית ודת האסלאם. הסמכתה היא בחטיבת הביניים.

3.במסגרת כתב התביעה שהגישה כנגד הנתבע טוענת התובעת, כי מאז שנת 2008 הינה משובצת לעבודה בכפר אל-לקיה ליד באר שבע המרוחק עד מאד ממקום מגוריה במשולש. התובעת מציינת כי פנתה בבקשות רבות לנתבע לשם העברתה ושיבוצה בבית ספר הסמוך למקום מגוריה.

טענתה העיקרית של התובעת היא, כי מורות במעמד ובניקוד הנמוכים משלה שובצו באזור מגוריה וזאת כאשר לחלקן אין אף תעודת הוראה וזאת בניגוד לנהלי משרד החינוך. לאור האמור טוענת התובעת להפלייתה.

4.במסגרת כתב ההגנה הכחיש הנתבע את טענות התובעת לפיהן עובדי הוראה אחרים שובצו כביכול לפני התובעת שלא כדין. לגבי כל עובדת הוראה שפורטה במסגרת כתב התביעה טען הנתבע כי קיימות נסיבות המבחינות בינה לבין התובעת.

טענות הצדדים

5.בבקשה זו מבקשת התובעת קבלת מידע הנוגע לארבע מורות (ששמן מפורט בסעיף 2 לבקשה) ובכללם: ניקוד המורות; וותקן, מעמדן, באם יש להן קביעות, התמחותן, תחילת ההעסקה והאם יש בידן תעודת הוראה.

6.הנתבע מתנגד לבקשה בטענה כי אין מדובר בבקשה לגילוי מסמכים מסוימים כי אם במסע "דיג" כאשר חלק מן המבוקש על ידי התובעת אינם בגדר מסמכים, כי אם נתונים שהתובעת מבקשת שהנתבע יעביר לה. התובעת לא הראתה מהי הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים. יתרה מכך חשיפת המסמכים המבוקשים תפגע בפרטיותם של אותן עובדות הוראה .

המסגרת הנורמטיבית

7.גילוי המסמכים נועד לחשיפת ראיות המצויות בידי אחד מבעלי הדין.

תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") קובעת כדלקמן:

"(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

קרי, בית הדין רשאי להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם הוא סבור שהמסמכים שגילויים מתבקש יאפשרו "דיון יעיל" או חיסכון בהוצאות.

תנאי לקיומו של דיון יעיל, הוא שהמידע המבוקש יהיה רלוונטי למחלוקת הנדונה. ביקש צד להליך צו לגילוי ולעיון במסמכים, כאשר, בראש ובראשונה, יידרש בית הדין "... למידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת" (עע 129/06 טמבור בע"מ נ' אברהם אלון ואח', מיום 7.5.06). בהתקיים מבחן הרלוונטיות, הכלל הוא שיש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט 4).

הרלוונטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בעניינו של בעל דין אין לגלותו (דב"ע נז/ 55-3 קבקוב הרצל נ' בנק מסד בע"מ, מיום 14.9.99).

קיימים שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלוונטיות:

התנאי הראשון – נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי.