וליצ'קו ואח' נ' CONFERENCE OF JEWISH MATERIAL CLAIMS AGAINST GERMANY INC

פסק דין

תביעה להשבת כספים (בסך של כ - 800,000 ₪) שנטען כי הועברו לנתבעת מגרמניה עבור התובעות (ככספי פיצויים לניצולי שואה), ולא הועברו לתובעות על ידי הנתבעת.

א. מבוא:

1. התובעת 1 (ילידת 1942), ואמה - התובעת 2 (ילידת 1916), הן ילידות אוקרינה, וניצולות שואה. בתום המלחמה המשיכו להתגורר באוקרינה, ובשנת 1991 עלו לישראל.

2. הנתבעת הינה גוף שהוקם בשנת 1952 (לאחר חתימת הסכמי השילומים בין ממשלת ישראל לממשלת גרמניה), לצורך ניהול המו"מ עם ממשלת גרמניה בשם העם היהודי וכנציגתו של העם היהודי על מנת לסייע לניצולי שואה לשקם את חייהם.

כן אחראית הנתבעת על ניהול קרנות גרמניות מהן מועברים כספים לניצולי שואה.

הנתבעת כפופה לכללים של ממשלת גרמניה.

במהלך השנים, ובעקבות המו"מ המתמשך בין הנתבעת לממשלת גרמניה, שונו מעת לעת הקריטריונים המאפשרים קבלת זכאות לפיצויים מהקרנות השונות באופן שהורחב מעגל הזכאות.

3.התובעת טוענת כי בחודש מרץ 2012 פנתה לקרן הסיוע לנפגעי השואה בישראל בבקשה לקבל סיוע במימון שיניים תותבות.

לאחר שפקידה בדקה במחשב את פרטי התובעת ואמה, נאמר לה, לטענתה, כי הן זכאיות לקבל 50% בלבד ממימון השיניים התותבות, שכן הן מקבלות קצבה מגרמניה.

4.על בסיס דברי הפקידה, כאמור לעיל, טוענת התובעת בתביעה דנן, כי משנת 1992 - מועד בו הגישו התובעות בקשות לקבלת פיצוי מאחת הקרנות (קרן הסיוע – ראה פירוט בהמשך), מקבלת הנתבעת מגרמניה קצבה חודשית עבור התובעות, ואינה מעבירה להן את הכסף.

5.בתביעה דנן נתבעים הסכומים הבאים:

א. קצבה חודשית בסך 300 יורו X 247 חודשים (עשרים שנים) = 74,100 יורו לכל תובעת.

ב. תשלום חד פעמי בסך 7,500 יורו מקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" לכל אחת מהתובעות.

ג. 1,450 דולר עבור התובעת 2 בטענה כי מדובר בסכום שלא הועבר לתובעת על אף שאושר על ידי הנתבעת.

ד. סכום של 200,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

בהחלטת כבוד הרשם זיתוני מיום 16/12/12 ניתן לתובעות פטור מתשלום האגרה.

6.בישיבת ההוכחות שהתקיימה נשמעה עדות התובעת 1 (הבת) ועדות עו"ד פיינזילבר (עורך הדין שבאמצעותו הגישו התובעות בשנת 1992 תביעה לקבלת פיצוי מקרן הסיוע).

מטעם הנתבעת העיד עו"ד מוזס - היועץ משפטי של הנתבעת.

ב. דיון והכרעה: