וגנר נ' 013 נטוויז'ן בע"מ

פסק דין

1. ביום 3.12.13 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה ע"ס 33,200 ₪ .

התביעה כוללת ארבעה ראשי נזק שסכומם המצטבר 593 ש"ח בצירוף מע"מ , החזר הוצאות

בסך של 472 ₪ , 2,700 ₪ בגין שמונה וחצי ימי עבודה להם נדרש התובע לשם הכנת

התביעה ו 30,000 ₪ בגין פיצויים עבור עוולה צרכנית ופיצויים לדוגמה .

בס' 40 לכתב התביעה הסביר התובע כי למעשה יש לו תביעות בסך של 183,300 ₪

אך כדי להגיש את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות הוא מצמצם את תביעתו

ל 33,200 ש"ח .

2. במהלך הדיון השכילו הצדדים לצמצם את גדר המחלוקת .

נציגת הנתבעת ייתרה הכרעה במחלוקת לגבי ראש הנזק הראשון שעניינו החזר עבור מודם

( לטענת התובע ) או מתאם לטלפון ( לטענת הנתבעת ) , אשר הוחזר באיחור , כאשר הסכימה

כי הנתבעת תשלם לתובע את שווי המכשיר הנ"ל בהתאם לחשבונית בסך של 215.52 ₪ .

3. התובע הסביר כי הוסיף לרכיבי התביעה מע"מ כיוון שהשימוש שהוא עשה בשירותי

הנתבעת הוא שימוש עסקי . לאחר שבית המשפט הסביר לתובע כי משמעות טענתו זו

הינה ויתור על כל הטענות המבוססות על חוק הגנת הצרכן לאור הגדרת "צרכן" בס' 1

לחוק הגנת הצרכן , הבהיר התובע כי רק חלק קטן מהשימוש הינו שימוש עסקי , כאשר

רוב השימוש בשירותי הנתבעת הינו פרטי . בהתאם , ויתר התובע על התביעה להוספת מע"מ לסכומי ראשי הנזק שנתבעו .

כמו כן הסכים התובע כי ביקש להקפיא את המנוי כפי שטוענת הנתבעת .

התובע הודה בנכונות טענת הנתבעת לפיה מה שכונה בתביעה כ"חיוב בגין קו טלפון אותו

לא הזמין מעולם" הוא למעשה חיוב בגין קו זמני , כפי שטענה הנתבעת .