ובר נ' אבו שמיס ואח'

פסק דין

1.בפני בקשתו של המבקש, כונס נכסים בתיק הוצל"פ 01-04581-11-9 ליתן לו רשות ערעור החלטתו מיום 8.13. 13 של כב' רשם ההוצל"פ הורוביץ דניאל שדחה את הבקשה להעביר למבקש את מלוא יתרת הכספים המצויים בלשכת ההוצל"פ ולהותיר בידיו את יתרת תמורת המכר שהרוכשת טרם שילמה ואמורה להתקבל בהתאם לתנאי הסכם המכר.

בבקשה מציין המבקש כי המשיבים, החייבים והקונה , מסכימים לבקשה. לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את הטיעונים, מצאתי לקבל את הערעור בחלקו כמפורט להלן.

2.עיינתי בבקשה ובנספחים שצורפו והעובדות הינן כדלקמן:

א. החוב לזוכה כנראה שולם במלואו וכן שולמו החובות לנושים הנוספים, באחריותו האישית של כונס הנכסים.

ב. בידי כונס הנכסים אישור מס שבח, אישור עיריה וכל המסמכים האחרים הדרושים לו לצורך רישום הדירה ע"ש הכונס, במועד בו עליו יהיה לבצע את הרישום.

ג. בתאריך 9.7.13 אישר הרשם הנכבד להעביר למבקש סך של 120,000 ₪ לתשלום חובות לנושים נוספים, כולל סךשל 100,000 ₪ לצורך תשלום מקדמה לרכישת דירה על ידי החייבים וזאת על בסיס בקשתו של המבקש מיום 9.7.13, נספח ד 1 לבר"ע.

ד.בתאריך 24.7.13 חתמו החייבים על הסכם מכר לרכישת דירה, בהיותם מיוצגים על ידי המבקש.

עפ"י תנאי ההסכם עליהם לשלם במהלך חודש אוגוסט 2013 שני תשלומים של 260,00 ₪ כל תשלום ואת יתרת התמורה בסך 100,000 ₪ עליהם לשלם בתאריך 24.11.13.

ה.מהבר"ע עולה כי הרוכשת שלמה בנוסף לסך של 120,000 ₪ (ששוחררו) עוד שני תשלומים בסכום כולל של 900,000 ₪, ואת היתרה בסך של 170,000 ₪ יהיה עליה לשלם בתאריך 24.11.13.

ו. כונס הנכסים הפקיד את כל התמורה בלשכת ההוצל"פ, למעט סכומים שרשם ההוצל"פ אישר לו לתשלום הוצאות והסכום ששוחרר, כאמור לעיל.

3.המבקש פעל בהתאם להוראות סעיף 54 (א ו-ד) לחוק ההוצל"פ . ככלל, כספי התמורה אמורים להיות מוחזקים בלשכת ההוצל"פ, ובאשר לנימוקים ראה החלטתי ברע"צ8954-03—3 שפורסם באתר נבו.

המקרה שכאן חוזר ומדגיש את החשיבות של הקפדה על הכלל האמור ושאף לא ראוי לשחרר כספים לחייב, טרם שהושלם הליך הכינוס ואף אושרו הוצאותיו ושכרו של כונס הנכסים.

4.לטעמי לא היה מקום מלכתחילה לאשר לחייבים את המקדמה של 100,000 ₪ ויצויין כי בבקשה הבהיר הכונס במפורש לצורך מה נדרש הכסף וניתן היה להבין כי לאחר תשלום המקדמה לצורך רכישת דירה ידרשו תשלומים נוספים. הרשם הנכבד אישר את הסכום מבלי שציין כי הוא מאשר באופן חד פעמי ולפנים משורת הדין, כדי שישקלו החייבים צעדיהם ולא יתחייבו ע"ח יתרת התמורה שבתקופת הכינוס.

מהחלטת הרשם יכלו החייבים להניח כי לא תהא מניעה לקבלת סכומים נוספים, ובמיוחד לאור מצב תיק המימוש, שפי שהציגו כונס הנכסים.

החייבים נותרו בין הפטיש לסדן ואין להענישם ולגרום להם נזקים עקב הפרה צפויה של הסכם המכר עפי"ו רכשו דירה למגוריהם.

ראוי היה שאף כונס הנכסים יציין בבקשתו לשחרור המקדמה, כי החייבים יזדקקו לכספים נוספים, טרם סיום הליך המימוש, כדי שהרשם יתן דעתו לכך, עת מאשר משיכת מקדמה.

5.אני שותף לדעתו של הרשם הנכבד שלא היה ראוי לכונס הנכסים לייצג את החייבים בעסקת הרכישה, בטרם סיים תפקידו בתיק המימוש.

מיותר לחזור ולהזכיר כי כונס הנכסים הינו זרועו הארוכה של ביהמ"ש ורשם ההוצל"פ, פועל על פי הוראותיו ואל לו להכניס עצמו למצב בו עלול להימצא בניגוד ענינים.

6.ככל שהבנתי, זקוקים כיום החייבים לסך של 520,000 ₪ בלבד לתשלום בגין רכישת הדירה ובקופת הכינוס מצוי כיום סכום הגבוה מהסכום הנ"ל.