ה"ת 4100-06-15 - פסקדין

בפני בקשה להחזרת תפוס – רכב המבקש שמספרו 72-815-65 (להלן: "הרכב") שנתפס לצורך חילוטו בעתיד, לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969 (להלן: "הפסד"פ").

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הסעת נוסעים בשכר וללא ביטוח הקבוע להקראה ביום 9.7.15.

1. ביום 10.6.15 נתפס רכבו של המבקש על ידי המשטרה. למבקש לא היתה ברורה המסגרת החוקית של הליך התפיסה ומטרתה. בהעדר אישור בדבר תפיסת הרכב סבר המבקש, כי מדובר בהחלטה בדבר השבתת רכב לפי פקודת התעבורה ולפיכך הגיש לבית המשפט בקשה לביטולה.

2. בדיון שהתקיים ביום 15.6.15 בפני כב' השופטת לארי-בבלי, התברר למבקש כי אין המדובר בהשבתת רכב אלא בתפיסת הרכב לפי הפסד"פ שנעשתה בשל העובדה שהעבירה לכאורה בה מואשם המבקש– הסעת נוסעים בשכר, בוצעה באמצעות הרכב. כב' השופטת בבלי לארי דחתה את בקשתו של המבקש בשל העובדה שהוגשה לפי פקודת התעבורה. המבקש הגיש בקשתו מחדש בהתאם למסגרת החוקית המתאימה.

3. בדיון מיום 15.6.15 שהתקיים בפני, טען המבקש כי הרכב נתפס ביום 10.6.15 ללא שימוע וללא שיש בנמצא טופס המעיד על כך. לטענתו הטופס המאשר את התפיסה נושא תאריך 15.6.15 ולא תאריך של תפיסת הרכב. לטענתו מדובר בניסיון של המשיבה למצוא הצדקה לתפיסת הרכב בדיעבד ללא שימוע.

4. עוד טען המבקש כי אין הצדקה לתפיסת הרכב בגין עבירות של הסעה בשכר לצורך חילוטו. לשיטתו לא ניתן להחיל תפיסת חפץ לפי סעיף 32 לפסד"פ בגין עבירות תעבורה וזאת אף לפי הפסיקה. לטענתו תפיסת הרכב אינה סבירה אף ביחס לחומרת העבירה היות והתמורה בגין הסעת הנוסעים שלכאורה קבל המבקש היתה זעומה (שקלים בודדים) לעומת ההפסד הנגרם לבעל הרכב כתוצאה מתפיסת הרכב למשך 180 ימים. עוד טען המבקש כי תפיסת הרכב תפגע בפרנסתו.