ה"ת 15854-10-15 אמר נ' משטרת ישראל תביעות- מחוז צפון

1.במסגרת הבקשה המונחת בפני עותר המבקש להחזיר לרשותו רכב מסוג פולקסווגן גולף מ.ר. 4199210, הרשום בבעלותו.

הבקשה הינה במסגרת סעיף 34 לפסד"פ (מעצר וחיפוש) נ.ח. תשכ"ט-69 (להלן: "הפקודה").

יצוין כי הרכב תפוס בתחנת משטרה מזה כ-7 חודשים (להלן: "התפוס").

המבקש, שהינו נכה, טוען כי התפוס הינו בבעלותו החוקית ומשמש אותו ואת בני משפחתו, בין היתר לצורך הסעתו לטיפולים רפואיים ולבדיקות, לנוכח מצבו (המבקש הגיע לדיון עם בלון חמצן).

המשיבה התנגדה לבקשה ונקבע דיון במעמד להיום.

עמדת המשיבה, בקליפת אגוז, הינה כי בכוונתה לבקש חילוט התפוס עם תום ההליך הפלילי המתנהל, בין היתר, נגד המבקש בת.פ. 23507-06-15. (להלן: "התיק הפלילי"). בנסיבות אלה, נדרשת, לדעתה, הפקדה כספית של ממש שתבטיח את אפשרות החילוט.

2.ניתן להבין כי אין מחלוקת שהמבקש הינו בעליו של התפוס. בנוסף, אין כנראה מחלוקת בעניין זה שעצם התפיסה היתה כדין, במסגרת סמכויות המשטרה עפ"י סעיף 32 לפקודה.

בנסיבות העניין, אני סבורה כי אכן קיימת בענייננו האפשרות לבקש חילוטו של התפוס עם תום ההליך עפ"י סעיף 39 לפקודה. אשר על כן, אני מוצאת כי עמדתה של המשיבה כי יש לקבוע תנאים מגבילים הגיונית וראויה.

3.בנסיבות אלה, מן הראוי למצוא איזון בין האינטרסים הרלבנטיים השונים – הפרטי והציבורי. זאת על ידי החזרת התפוס לרשותו של בעל זכות הקניין, אך בכפוף לתנאים מידתיים הולמים, שמטרתם הינה שימור התפוס ברשות המבקש עד לסיום ההליכים בתיק הפלילי, כך לצורך הבטחת האפשרות לבקש חילוטו.