ה"ת
בית משפט השלום חדרה
|
10997-01-17
22/01/2017
|
בפני השופט:
1. אביהו גופמן
2. שופט בכיר
|
| - נגד - |
המבקש:
ראמז ותד
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
1.המדובר בבקשה להחזרת תפוס.
ע"פ האמור בבקשה, בתאריך 28.12.16, נתפס רכבו של המבקש (מס' 66-351-51) בגין ביצוע עבירות של הסעת שב"חים. כתב האישום הוגש בתאריך 10.1.17.
ע"פ כתב האישום, מואשם הנאשם בעבירה של הסעת שישה שוהים בלתי חוקיים שהיה להם אישור כניסה לקו התפר בלבד, אך נתפס באיזור פרדס חנה.
2.ב"כ המבקש, בטיעוניו, בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, חזר על נימוקי הבקשה והוסיף שהמדובר בהסעת תושבי שטחים שהיה להם אישור כניסה לקו התפר. המבקש נורמטיבי וללא עבר פלילי.
באשר לחילוט, נטען כי המבקש נשוי עם ילדים, זקוק לרכב, וכי ניתן להשיג את מטרת התפיסה ע"י שחרור הרכב בתנאים.
3.ב"כ המשיבה, בטיעוניו, מפנה לכתב האישום ולכך שהרכב נתפס במרחק רב מקו התפר (פרדס חנה) והוא מבקש שלא לשחרר את הרכב. לחלופין, לשחררו בתנאים שיבטיחו בעתיד את אפשרות חילוט הרכב.
4.אין מחלוקת שברכב הוסעו שוהים בלתי חוקיים ועל כן תפיסת הרכב עומדת בתנאי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי.
השאלה היא האם, תוך עריכת איזון ראוי של מכלול הנסיבות, ראוי להורות על המשך החזקת הרכב אצל המשיבה או שיש להורות על החזרתו למבקש תוך מתן ערבויות מתאימות.
תכלית תפיסת הרכב נובעת מהטיעונים שהרכב שימש לביצוע עבירה ובסופו של דבר תעתור המשיבה לחילוט הרכב לטובת המדינה.
5.בבש"פ 441-01 עמאש נ' מ"י נקבע כי הכלל בעניין הפעלת סמכות לתפיסת כלי רכב הוא שהמדובר באמצעי מידתי המצדיק פגיעה בזכותו הקניינית של בעל הרכב. על בימ"ש לבחון האם קיימת חלופה אשר תשיג את תכלית "מעצרו" של הנכס, תוך פגיעה פחותה בזכויות הקנייניות של בעל הנכס.
6.סבור אני שלאחר עריכת האיזון הראוי בין האינטרסים, החזקת הרכב אצל המשיבה בנסיבות אלה היא בלתי מידתית וניתן להורות על החזרת הרכב בכפוף לערבויות מתאימות ובטוחות. יצויין כי מדובר ברכב ישן יחסית.
