התרת תקון כתב תביעה לאחר סיום שלב ראיות וטרם שמיעתן בגלגול שלישי בפני מותב חדש

על המדוכה בקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה בשנת 2001, בטיעון כי במהלך ההוכחות, בשלב חקירתם הנגדית של הנתבעים, התברר לתובעת לראשונה על עובדת מעורבותם של אלה בעריכת מסמך המבטל את צוואת אביהם המנוח (משנת 1973) ובעריכת שטר מכר, אשר נחתמו באותו המועד ביום 1.11.78 ותכליתם היא אחת- גזילת זכויות התובעת ואחיותיה מחלקן בעיזבון על פי צוואת אביהם ע.ע.ו. ז"ל (להלן: "המנוח").

הבקשה מעלה את השאלות הבאות: האם התיקון המבוקש מתייחס לשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת? האם מדובר בהוספת עילה חדשה ו/או בעילה שהתיישנה? שמא נגועה הבקשה בשיהוי בלתי סביר בעיתוי העלתה לאחר סיום שלב הראיות?

רקע

1.         תחילתו של הליך בהגשת המרצת פתיחה ע"י התובעת בבית משפט מחוזי בשנת 2001  כנגד הנתבעים, אשר תוקנה בשנת 2003 למתכונת של כתב תובענה בעקבות העברתה לבית משפט לענייני משפחה.

            במסגרת כתב התובענה, נתבע ביטול פסק דינו של בית משפט המחוזי בהליך של הסדר מקרקעין אשר על פיו נרשמו זכויות הנתבעים במקרקעין הידועים כחלקה .. גוש .. והמצויה באדמות הכפר .. (להלן: "המקרקעין") בטענה של קיום פגמים מהותיים, מפאת אי ידיעה על קיומו של ההליך ואי מתן לתובעת כבעלת דין בשל זכויותיה במקרקעין את יומה בבית משפט. בנוסף הועלתה טענת התרמית, פסק הדין ניתן על סמך שטרי מכר שזויפה בהם חתימת המנוח ומכוחם כביכול הועברו המקרקעין ללא תמורה לנתבעים, מתוך מטרה לנשל את התובעת ואחיותיה מחלקן בחמשת הדונמים בחלקה המזרחי של המקרקעין אותן ירשו על פי צוואת המנוח.

2.         עוד נטען, כי לשם ביצוע פעולת רישום המקרקעין על שם הנתבעים, בחרו הנתבעים שלא לקיים צוואת המנוח במשך 15 שנים עד שיסתיימו ההליכים הקשורים בהסדר המקרקעין ותקוותם הייתה כי הדבר לא ייודע במהלך הזמן לתובעת.

            לטענתה, במהלך פרק זמן זה, הנתבע -1 הוליך אותה שולל כאשר הבטיח לה בפני אחיה ואחיותיה פעמים רבות כי יטפל בעניין המנוח ויעביר על שמה דונם ממקרקעי המנוח.

4.         הנתבעים טענו כי צוואת המנוח בוטלה, וצירפו תצהיר עד שהיה נוכח בעת ביטול הצוואה ע"י המנוח אשר נערך בפניו ובנוסף בפני עו"ד. עוד נטען, כי בטרם הסתיימו הליכי ההסדר ובטרם נרשמו המקרקעין על שם המנוח, התחייב האחרון למכור ולהעביר את המקרקעין במתנה לנתבעים בהתאם לשטרי מכר שנחתמו בפני אותו עו"ד. הנתבעים הכחישו את טענות המרמה והזיוף, והפנו לחוות דעת גרפולוגית מומחית להשוואת כתבי יד אשר קבעה כי שטרי המכר נחתמו בחתימת המנוח. הנתבעים טענו כי העיכוב ברישום זכויותיהם במקרקעין נבע מהליך ההסדר שעברו המקרקעין שמספרם השתנה, ובגינו נדרשו לפסק דין הצהרתי על זהות המקרקעין לאלו המצוינים בשטרי המכר לצורך רישומם בפנקס, הליך אשר לא הצריך צירוף התובעת כצד להליך.

5.         ביום 25.1.2005 ניתן ע"י כבוד המותב הראשון שדן בתיק פסק דין על סמך סיכומי הצדדים, ללא ניהול הוכחות ובהעדר כתב הגנה מטעם הנתבעים בגדרו נדחתה התביעה.

            פסק הדין בוטל ע"י ערכאת הערעור ביום  29.6.2005  והוחזר לשמיעה בפני כבוד המותב  הראשון, אשר שמע את חלקן הארי של עדויות התביעה ופרש לגמלאות.

            כבוד המותב השני בתיק החליט כי התיק יוכרע על סמך מהימנותם של העדים, ועל כן הורה על שמיעת העדים מחדש. עם סיום הליך ההוכחות וטרם הגשת סיכומי הצדדים נפטר בטרם עת כבוד המותב השני והתיק הועבר לפתחי.

6.         ביום 27.10.10 הודיעו הצדדים כי הם מתנגדים למתן פסק דין על ידי המותב החדש ללא שמיעת העדים. בנוסף, הודיעה התובעת כי היא שוקלת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.

            כבוד סגנית הנשיא הורתה כי התיק ייקבע להוכחות ברצף בהקדם אלא אם תוגש בקשה כלשהי שתחייב קיום קדם משפט.

טענות הצדדים

7.         התובעת טענה כי מכתב ההגנה של הנתבעים שהוגש ביום 14.7.2005 (לאור האורכה שניתנה ע"י  ערכאת הערעור), נודע לה לראשונה כי המנוח ביטל את צוואתו משנת 1973 עוד ביום 1.11.74 על פי מסמך המתיימר להיות ביטול של צוואת המנוח.

8.         בנוסף, במסגרת חקירתם הנגדית של עדי ההגנה בפני כבוד המותב הקודם, התברר לה לראשונה כי שטר המכר המתייחס למקרקעין והמסמך שבו בוטלה צוואתו של המנוח נחתמו באותו יום ובנוכחות הנתבעים.

            לטענתה, עובדת מעורבותם של הנתבעים בביטול הצוואה, התגלתה אך ורק במסגרת שמיעת הראיות ולא הוזכרה בתצהיריהם ו/או בכתב הגנתם.

            התובעת טענה כי מעורבותם של הנתבעים בביטול הצוואה, שקולה למעורבות בעריכת הצוואה ויש בה כדי להביא לפסילת הביטול, שכן מעלה היא חזקה של קיומה של השפעה בלתי הוגנת על המנוח ורצונו.

            התובעת טענה כי ביטול הצוואה וחתימת שטרי המכר באותו מעמד, שקולה לעריכת צוואה חדשה, אשר בעריכתה הנתבעים (שהינם גם הנהנים) נטלו חלק נכבד, באופן שמקים חזקה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת, ומחייב בחינה של הנסיבות העובדתיות האופפות את ביטול הצוואה אשר מן הראוי כי תיבחנה ותוכרענה ע"י בית משפט, שכן לעובדות אלו השלכה יתירה על תוצאות הליך זה ועל חקר האמת.