התרת פרסום כתבה עם פרטים מזהים בתיק פונדקאות

1. בפניי בקשה של חברת החדשות הישראלית בע"מ (להלן: "המבקשת"), להתיר לה לפרסם את שמם וזהותם של המשיבים הפורמאליים ושל ילדיהם הקטינים במסגרת כתבה חדשותית שתביא בפני הציבור את סיפורם של המשיבים הפורמאליים 2 ו-3 (להלן: "ההורים המיועדים") שהתקשרו בהסכם פונדקאות עם המשיבה 1 (להלן: "האם הנושאת") אשר כתוצאה ממנו נולד בנם השלישי של המשיבים 2 ו-3 (להלן: "הקטין").

רקע כללי

2. הרעיון לכתבה נוצר לאחר שההורים המיועדים והאם הנושאת פנו למבקשת ובקשו לפרסם את סיפורם האישי בכתבה חדשותית מתוך רצון להעלות את רמת המודעות למוסד הפונדקאות ולהציג את יתרונותיו.
3. האם הנושאת, הנה אשה חד הורית, אם לילד בן 4.5, וההורים המיועדים, הנם זוג נשוי אב ואם לשלושה בנים בני 12 ו-8 ותינוק כבן שישה חודשים אשר נולד במסגרת הפונדקאות. ההורים המיועדים איבדו את היכולת להרות וללדת ילדים נוספים לאחר הולדת בנם השני. לאחר שהסכם הפונדקאות הושלם וההריון הוביל ללידת בנם השלישי נותרו המשיבים הפורמאליים  2 ו-3 בקשר מיוחד במינו עם המשיבה הפורמאלית 1, קשר שנרקם במהלך ההריון ואף תועד על ידי המשיבים בצילומי וידאו וסטילס. את החומר ערכה המבקשת לכדי כתבה בת כחמש דקות אשר בבקשתה לפרסם.
4. עניינם של המבקשת ושל המשיבים הפורמאליים בפרסום הכתבה בגילוי פרטים מזהים, הנו הגברת המודעות והחשיפה למוסד הפונדקאות, אשר לטענתם, חרף היותו מוסד המשמש מזור למשפחות שאין בידן את היכולת להביא ילדים לעולם, החשיפה אליו בציבור הנה מועטה אם בשל דעות קדומות, אם בשל חוסר ידע ואם בשל העובדה כי רק מיעוט נשים באוכלוסיה נמצאות מתאימות לשמש כפונדקאיות ומיעוט מהן מודעות לקיומו של מוסד זה.
5. לגישת המבקשת והמשיבים הפורמאליים, באמצעות חשיפת סיפורם האישי המוצלח ניתן יהיה לעורר את המודעות בקרב הציבור הרחב למוסד הפונדקאות ולסייע בניתוץ הסטיגמות והדעות הקדומות לגביו, וכן לעודד זוגות חשוכי ילדים לבחון את מוסד הפונדקאות וכן לחזק את ידיהן של נשים שעשויות להיות מתאימות לבחור לשמש כפונדקאיות.
6. כבר בשלב זה יצויין כי הואיל והאם המיועדת, המשיבה הפורמאלית 1, ****, נתבקש לטשטש את פניה בעת פרסום הכתבה, וזאת מפאת תפקידה **** בלבד.
7. לבקשה צירפה המבקשת תצהירים מאת האב המיועד, מאת האם המיועדת ומאת האם הנושאת, אשר שבו על טענותיהם ונימוקיהם כפי שהופיעו בבקשה.

ההליכים שבפניי

8. הבקשה הוגשה ביום 13.9.12. ב"כ היועמ"ש הגיש ביום 11.10.12 בקשה להארכת מועד לשם גיבוש עמדת ב"כ היועמ"ש בסוגייה, הבקשה נשלחה לתגובת המבקשת בתוך 3 ימים ולאור עתירתה של המבקשת שלא לעכב את מועד פרסום הכתבה יתר על המידה נקבע דיון בפניי ליום 1.11.12.

הדיון מיום 1.11.12

9.  ביום 1.11.12 נערך בפניי דיון ראשון בסוגייה בנוכחות ב"כ היועמ"ש, ב"כ המבקשת, האם המיועדת וכן האם הנושאת.
10. ב"כ היועמ"ש ציינה כי ההלכה הרווחת בסוגיה זו הינו פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, (להלן: "הלכת חיה") לפיה נעתר כב' השופט שנהב לפרסום שמות פרטיים וללא פרטי זיהוי נוספים של בגירים וכן טשטוש פניהם וקולם של קטינים.
11. ב"כ היועמ"ש בקשה ארכה של זמן נוסף בכדי להיוועץ בגורמים נוספים במשרד הרווחה בכדי לגבש עמדתם בנושא. ב"כ המבקשת טענה מנגד כי המבקשת הנה חברת חדשות אשר מימד הזמן והרלוונטיות של הכתבה הנם בסמוך להתרחשותה. בנוסף בקש ב"כ המבקשת ליצור פיתוח של ההלכה הקיימת בסוגיה ולהיעתר לבקשת הפרסום כפי שהיא.
12. במעמד הדיון נכחה כאמור האם המיועדת אשר פירטה את המניע לבקשת הפרסום וכן את עמדתם של ילדיה הקטינים, אחיו הגדולים של הקטין, כלפי הליך הפונדקאות שעברה המשפחה, כדלקמן:

"הסיבה שבעצם אנחנו הסכמנו לצילום הכתבה היא שאנחנו בעצם תופסים את התהליך שעברנו כתהליך מאוד טוב שהשאיר אצלנו המון תובנות להמשך. ואנחנו מתייחסים לכתבה כחלק משליחות שלנו. אני מסייעת המון לנשים שנמצאות במצב שלא נכנסות להריון, אני פעילה בכל מיני פורומים....באופן כללי אנחנו מחפשים להפיס את הבשורה. יש לי שני ילדים גדולים שהיו חלק מהתהליך הבכור בכיתה ז, האמצעי בכיתה ג', עברנו את כל התהליך בשקיפות מוחלטת כלפי הסביבה, אנו גרים בישוב קהילתי של 550 משפחות בצפון, כל הישוב יודע חגגנו ברוב עם ועדה את הארוע, וכמובן שהיו חברים לעבודה בארוע, כאשר במסגרת הארוע, **** שרה וזכו לדבר איתה, וגם הקרנו סרט שצילמנו את עצמו בתהליך עצמו, עשינו סרט לשימוש שלנו אבל הקרנו אותו. אנחנו לא רק לא מסתירים את זה, אלא גאים בזה. שהיינו מוכנים לעבור את 6,7 שנים אחרונות קשות, ולכן אני גם לא מפריע לי בכלל בתפיסה סיפורי הטשטוש שהאלה, אם מטשטשים אולי יש מסר שעשו משהו לא טוב, צריך לשמור על מישהו, אני חושבת שזה שונה בתכלית מהליך אימוץ, אני חושבת שבהליך פונדקאות, רצינו ש*** יכיר את **** מאוחר יותר, ואנחנו רוצים להעביר את המסר שאם הם לא יכולים להרות יש דרך והיא טובה, ואפילו מחזקת וזו הסיבה שאני פה, כי אין לי אינטרס בפרסום הזה."

13. באותו המעמד ניתנה הזכות לאם הנושאת לומר את המניע שלה לפרסום סיפורה האישי בכתבה חדשותית ואף היא פירטה את היחס של בנה הקטין כלפי הליך הפונדקאות שבצעה, כדלקמן:

".... העמדה שלי שכל עוד התהליך הזה כולנו תופסים אותו כתהליך טוב ראוי, אין סיבה לטשטש לא אותי לא את הילד שלי, לא את כל הנוגעים בדבר... אני בדיוק כמו **** רואה שליחות, המון נשים ששוקלות אם להיות פונדקאיות, מבחינתי לשדר את הכתבה זה לקרוא לעוד נשים לעשות את זה, ולעשות את זה בצורה טובה. מבחינת הילד שלי הוא בן 4.5 הוא הלך והולך בגאווה ומספר לכולם שעזרנו לאשה שיש לה פצע בבטן ושאמא שלו שמרה 9 חודשים בבטן את התינוק של האשה. הוא מכיר את המשפחה של ****. גם בעתיד אני לא רואה שום השלכות שיכולות לפגוע, ההפך. כמו שנציג לילדים שלנו את הנושא הם יקבלו אותו. לגבי העתיד, אולי זה שייך לתיקי אימוץ.  אני גם רואה חשיבות להראות את הכתבה, אם אני עכשיו מדברת עם נשים וצריכה לתת להם דוגמאות אז יש משהו יותר משמעותי כאשר רואים את זה בחדשות ערוץ 2, זה יכול להיות שיקול דעת נוסף לנשים שרוצות לעשות את זה."

14. במעמד הדיון ניתנה החלטתי לפיה קיבלתי את עמדת ב"כ היועמ"ר כי יש צורך בקביעת עמדה רוחבית רחבה בנוגע לסוגיה ולפיכך ניתנה ארכה של 15 יום לב"כ היועמ"ש לעדכן את ביהמ"ש לגבי מועד הישיבה, ולגבי העמדה אשר גובשה בישיבה זו. וזאת תוך מתן דגש למימד הזמן בהיות המבקשת חברת חדשות.