אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התרת המרת דת לדת היהודית לקטינה חסרת דת השוהה במשפחת אומנה חרדית משך תקופה ממושכת- בבחינת הרע במיעוטו.

התרת המרת דת לדת היהודית לקטינה חסרת דת השוהה במשפחת אומנה חרדית משך תקופה ממושכת- בבחינת הרע במיעוטו.

תאריך פרסום : 05/03/2013 | גרסת הדפסה
אמ"צ
בית משפט לעניני משפחה חיפה
31614-12-12
17/02/2013
בפני השופט:
אספרנצה אלון

- נגד -
התובע:
1. קטינה המיועדת לאימוץ
2. היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד א. שגיא
הנתבע:
-
פסק-דין

זו בקשה במעמד צד אחד, שהגיש ב"כ היועמ"ש להמיר דתה של קטינה לדת היהודית על פי סעיף 13א(ג) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962 (להלן: "חוק הכשרות").

עמדת המבקש

לטענת ב"כ היועמ"ש יש להיענות לבקשה ולהמיר את דתה של הקטינה מאחר והקטינה הינה חסרת דת. אימה חתמה על הסכמת הורה לאימוץ, ולגבי אביה, ניתן פסק דין, המכריז על הקטינה כבת אימוץ כלפיו. הקטינה שוהה מיום 06.11.07 בבית משפחת אומנה, יהודית - חרדית, אשר פנתה לשירות למען הילד בבקשה לאמצה. על פי התרשמות עו"ס לחוק האימוץ שהגישה תצהיר בתמיכה לבקשה, הקטינה נקלטה והשתלבה היטב בבית משפחת האומנה המעניקה לה חום ואהבה. הקטינה זוכה לקבל מהם טיפול, טיפוח ותמיכה ונוצר קשר אוהב וחזק בינה לבין משפחת האומנה, המיועדת לאמצה. בנסיבות אלו, טוען ב"כ היועמ"ש כי אימוץ הקטינה על ידי המשפחה האומנת הינו לטובת הקטינה ולפיכך מן הדין ומן הצדק, ולטובת הקטינה, להיענות לבקשה ולהמיר את דתה.

דיון

הבקשה הוגשה כאמור במעמד צד אחד, כאשר הקטינה הינה בת 6 המתגוררת למעלה מחמש שנים אצל משפחה יהודית- חרדית. הקטינה מקיימת אורח חיים דתי-חרדי, אליו פיתחה זהות והשתייכות. לכאורה, אין ספק כי במועד זה טובתה של הקטינה כי ביהמ"ש ייעתר לבקשה - "כמבוקש". ברם, הבקשה מעלה לבטים ממדרגה ראשונה. הקטינה הינה בת לאם חסרת דת ולאב בן דת אחרת. שירותי הרווחה בחרו עבורה משפחת אומנה, המנהלת אורח חיים דתי- חרדי וב"כ היועמ"ש בחר להגיש הבקשה להמרת דתה של הקטינה, בחלוף 5 שנים. התנהלות זו מציבה בפני ביהמ"ש לבטים אנושיים וציבוריים ויתרה מכך, וזה העיקר, גוזרת על הקטינה להתמודד עם קשיים נוספים ומיותרים, אשר יורדים ומשליכים לשורש הווייתה וזהותה, כפי שאפרט בהמשך. 

על חשיבות תפקידו של בית המשפט בשמירת הזהות הדתית של קטין, ניתן ללמוד מסעיף 13א(א) לחוק הכשרות המבטא את איזון האינטרסים בין הילד להוריו בהמרת דת וכן מדברי כב' הנשיא מ. שמגר (כתוארו אז) בע"א 2266/93 פלוני, קטין נ' פלוני, םד"י מ"ט (1) 221, 258 (1995): -

"... חופש הדת מקנה להורים חופש מלא בבחירת דתו הראשונית של ילדם. אולם משעשו כן, אין הבחירה המלאה נתונה בידם, וכל שינוי דת כרוך גם בפגיעה באינטרס הלגיטימי של הילד. אינטרס זה ייתכן כי הילד עדיין אינו מודע לו, ושעדיין אינו יכול לגבשו, לממשו או להגן עליו, אך הוא לבטח קיים. לכן נדרשת התערבות המדינה, בדמות הגנת בית משפט. סעיף קטן (א) מבטא את איזון האינטרסים בין הילד להוריו. אולם איזון זה משתנה משמגיע הקטין לגיל עשר - עת חופש הדת של ההורים מצומצם לגמרי בכל הנוגע להמרת דת, והבחירה היא כל כולה של הילד... מאחר שמדובר בהחלטה שתוצאותיה משמעותיות ביותר והיא יוצרת השפעות לכל אורך חייו של אדם.

... זכותם של ילדים היא כי דתם לא תומר שלא על דעתם. ומאחר שאין הם מסוגלים עדיין לגבש דעה, הרי שתפקיד המדינה היא להגן על זכותם שלא תומר דתם, ולהגן עליהם מפני ניסיונות מסוג זה. תפקידה האמור של המדינה מוגבר כשמדובר במשפחה במשבר, קרי כאשר ההורים אינם מאוחדים בדעתם."                                                                             (שם עמ' 258 פסקה ד')

ראה גם רונה שוז, "זכויות הילד לגדול אצל ההורים הביולוגיים, לקחים מפרשת "תינוק המריבה", משפחה במשפט, כרך א', עמ' 163 (תשס"ז); יאיר רונן, "זכות הילד לזהות כזכות להשתייכות", עיוני משפט, כרך כו(3), עמ' 935 (2003); וכן דברים שכתבתי בתמ"ש (קריות) 08-11-69324 פלונית נ' אלמוני, והאסמכתאות המשפטיות המאוזכרות שם, אמ"ץ (חי') 27627-07-11 היועץ המשפטי לממשלה נ' ב.ס. (30.01.2012).

אם בעניינו של קטין קבע המחוקק, כי על בית המשפטי לבחון את המרת דתו של קטין, ואין היא נתונה לאוטונומיה ההורית, הרי בהמרת דתו של מאומץ, נדרש בית המשפט להפעיל סמכותו בזהירות וברגישות ולהפעיל את מנגנון הפיקוח והבקרה שבעתיים.

המחוקק ייחס חשיבות רבה לשמירת זהותו הדתית של קטין המיועד לאימוץ. "אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ" - כך קובע סעיף 5 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק האימוץ"). המחוקק קבע כתנאי בל יעבור לצורך אימוץ, את "שוויון הדתות" בין המאמץ לבין המאומץ.

הפסיקה הדגישה וחידדה את החשיבות במשירת השייכות והזהות האישית אצל מאומצים.

בבג"ץ 243/88 רוסלידה קונסלוס נ' שמחה תורג'מן, פ"ד כך מה(2) 626 (1991) שם נאמר על ידי כב' המשנה לנשיא (כתוארו אז) מ' אלון, (סעיף 19 בעמ' 650) נאמר: -

"בדברים האמורים מתייחס ד"ר טייכמן, בין היתר, לאפשרות של משברים בעניין נושא השייכות והזהות האישית שילד מאומץ עובר עם היוודע לו דבר האימוץ...

חשש זה למשבר בעתיד על רקע השייכות והזהות האישית גדול וקשה הוא במיוחד לרגל העובדה שהעותרת היא בת הדת הקתולית, הקטינה נולדה ללדת זו ואף היא קתולית. כאמור לעיל, המשיבים גיירו את הקטינה, ומובן מאליו שהיא תגדל כיהודייה בישראל. אין צורך להכביר מילים כי דבר זה יכול שיביא, במשך הזמן, למשבר זהות חמור וקשה, משתתבגר וייוודע לה שהוריה קתוליים הם וכי היא עצמה נולדה כקתולית.

זאת אף זאת, בעיית זהותה הדתית של הקטינה מהווה גורם חשוב בסבך הסבוך של המקרה שלפנינו, הן מבחינת דיני ההלכה והן לפי החוק של מערכת משפטנו."

תיקי אימוץ, הינם קודש הקודשים של דיני נפשות - בלשונו של המשנה לנשיא מ. חשין (דנ"א 7015/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פד"י נ(1) 48, 87 (1995).

בשל הרגישות וחשיבותה של ההכרעה להמרת דת של מאומץ, החלטה המשפיעה על זהותו והווייתו של המאומץ, להווה ולעתיד,  ראיתי חובה להרחיב מילים בפסק דיני זה.

נוכחתי לדעת כי הבקשה להמרת דת מוגשת כאשר נוצרו עובדות בשטח, עובדות שהוכתבו על ידי השירות למען הילד ובנסיבות המאלצות את ביהמ"ש להכריע, כאשר לא ניצבת בפני הקטין ו/או ביהמ"ש כל חלופה אחרת, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם טובת המאומץ ושמירה על זכויותיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ