התקבל ערר על החלטת בימ"ש להורות על שחרורו ממעצר של מואשם בעבירות זיוף והתחזות

בפנינו ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי יהודה, בפני כב' השופט רס"ן קובי רז, אשר ביום 11.5.08, לא קיבל את בקשת התביעה הצבאית להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, ובמקום זאת, שחרר אותו בתנאים כפי שקבע.

למקרא כתב האישום עולה, כי עניין לנו במי אשר זייף תעודת זהות ישראלית, וניסה באמצעותה לצאת את האזור בלא היתר, ביום 28.4.08.

לאור זאת הוגש נגד המשיב כתב אישום כאמור, המייחס לו עבירות של זיוף מסמך רשמי, התחזות לאחר, וניסיון להפרת הוראת הכרזה בדבר סגירת שטח.

ביהמ"ש דלמטה, לא קיבל כאמור את עתירת התביעה הצבאית, לעצור את המשיב עד לתום ההליכים, ותחת זאת, הורה על חלופת מעצר, בהפקדת מזומנים בסך 10,000 ש"ח, ערבות צד ג' בסך 8,000 ש"ח, והתייצבות פעמיים בשבוע בתחנת משטרת קריית ארבע. את נימוקיו טבע השופט הנכבד דלמטה בכך שאין המשיב מואשם בעבירה ביטחונית טהורה, עברו נקי, וגם בגילו הצעיר ראוי להתחשב. כיוון שכך, סבר השופט הנכבד דלמטה, כי אין מקום למעצר המשיב עד לתום ההליכים.

לעניות דעתי, שאלה חשובה ומהותית בתיק זה, נוגעת לקיומה של עילת המסוכנות.

אם אכן, זייף המשיב תעודת זהות ישראלית ואם באמצעות אותה תעודה התכוון לצאת את האזור בלא היתר, האם ניתן ללמוד מכך על מסוכנותו של המשיב לביטחון האזור?

אין לי אלא לפנות לעניין זה לאשר קבע ביהמ"ש הצבאי לערעורים, לא אחת, בראותו פגיעה בביטחון האזור, בעצם היציאה של תושבי האזור לישראל ללא היתר, אפילו נעשה הדבר לצרכים תמימים.

נכון, כי במקרים שבהם דובר במי שעברו נקי, נמנעו בתי המשפט מלצוות על מעצר עד לתום ההליכים, ברם משנתלוו, וככל שנתלוו, למעשים אלה עבירות נוספות, או נסיבות מחמירות, נקבע, כי ככלל יהיה מקום להסיק על מסוכנות העושים כן. (ע"מ איו"ש 27/01, ע"מ איו"ש 39/01 וע"מ איו"ש 81/01).

על מנת להסיר מכשול מפני עיוור, יצוין כאן, כי באשר נקבע לעיל אין מדובר בכלל ברזל דווקא, או בהחלטה שאין שיקול דעת בצידה, שהרי היו כבר מקרים אשר באו בפני ביהמ"ש זה, שבהם הסתפק ביהמ"ש בחלופת מעצר. אלא שמקרים אלה, הינם בבחינת היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל עצמו.

אין ספק שהמצב השורר כיום באזור, איננו כזה המצדיק ליברליות יתר במהלכים אשר צוינו לעיל. כיוון שכך, הצורך למנוע בכל דרך את יציאתם מן האזור לישראל, של אלה שאינם מורשים לכך, איננו מצדיק חלופה ראויה זולת המעצר עצמו.

לצערי, לא מצאתי כי אצל המשיב שבפניי התקיימו נסיבות יוצאות דופן, אשר יש בהם כדי להצדיק סטייה מן הכלל. אני כותב זאת, חרף העובדה שעברו של המשיב נקי, ואין הוא מואשם בעבירה ביטחונית איזושהי.

בעצם המעשים שנקט בהם המשיב, קרי: הנכונות לזייף תעודת זהות ישראלית והאומץ להציג תעודה זו בפני כוחות הביטחון, יש כדי להצדיק מעצר, כבקשת התביעה הצבאית.

ואחרון אחרון: אכן מן הראוי להיזהר מפני קביעת מדיניות נוקשה, זו אשר חלה על רוב רובם של המקרים, ברם, קיים יתרון אשר איננו מוטל בספק בקביעת מדיניות אחידה, שתהה מוכרת וידועה לציבור כולו, ושלא יהיה בה כדי להפלות, בלא שום הצדקה, בין נאשם אחד למשנהו.

בנסיבות הללו, ומשלא מצאתי כי הייתה הצדקה לסטות מן הכלל אשר התקבע בביהמ"ש זה, הינה, למרות הודעתו של הסנגור המלומד בפתיח הדיון היום, החלטתי לקבל את ערר התביעה הצבאית, ולפיכך מורה אנוכי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו בתיק זה.

ניתנה והודעה היום, 15 במאי 2008, י' באייר תשס"ח, בנוכחות הסנגורית התוב"ץ ובהיעדר העורר.

ניתנה היום, 15 במאי 2008, י' באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: