התפטר בשל הרעה מוחשית, ויפוצה

רקע כללי

1.    בפניי תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת וכן, לתשלום פדיון חופשה ודמי הבראה.

2.    הנתבעת מפעילה אולם ארועים בשם "אולמי חאן הדקל" באור יהודה (להלן - האולם).  התובע הועסק בעבודות נקיון וסידור האולם.

התובע החל עבודתו בנתבעת ביום 1.4.08 ועבודתו הסתיימה ביום 4.3.11 בנסיבות השנויות במחלוקת - בעוד התובע טוען כי הוא פוטר מעבודתו, על רקע בקשתו לתיקון ההרעה בתנאי העסקתו שנבעה מהגברת עומס העבודה, הרי שהנתבעת טענה - כי התובע התפטר מיוזמתו בלא שחלה הרעה בתנאי עבודתו.

מחלוקת נוספת הנטושה בין הצדדים מתיחסת לרציפות יחסי העבודה - בעוד התובע טוען כי שררו בין הצדדים יחסי עבודה ברציפות, החל מחודש 4/08 ועד ליום 4.3.11, הרי שהנתבעת טוענת כי חל נתק ביחסי העבודה בתקופה שבין החודשים פברואר עד מאי 2009 (כולל).

כמו כן חלוקים הצדדים בשאלה האם זכאי התובע לתשלום דמי הבראה ופדיון חופשה.

גרסת התובע

3.    גרסת התובע, כפי שפורטה בכתב התביעה ובתצהירו לענין, נסיבות הפסקת העבודה, היתה כדלקמן:

לדברי התובע, סמוך למועד סיום עבודתו פיטרה התובעת עובד נוסף אשר עבד יחד עימו, ומשכך הוא נדרש לבצע "עבודה כפולה" ומאומצת בעבור אותו שכר, באופן שהרע משמעותית את תנאי עבודתו.

התובע הוסיף וטען כי הוא פנה, על רקע זאת, אל מנהל הנתבעת מר שאול טרשי (להלן - מנהל הנתבעת) בבקשה לעזרה אך בקשתו נדחתה. הוסיף התובע וטען כי נוכח תגובה זו הוא אמר למנהל הנתבעת כי אין באפשרותו להתמודד עם עומס העבודה לבדו וביקש לקבל את "כל המגיע לו" .

לגרסת התובע, לאחר אירוע זה הוא התבקש על ידי מנהל הנתבעת להמתין כשבוע-שבועיים אולם מששב והגיע לאולם, נוכח לדעת כי הנתבעת החלה להעסיק שני עובדים זרים תחתיו ולכן, פיטרה אותו מעבודתו.

4.    בעדותו בבית הדין העיד התובע כי לאחר שהוא נדרש לעבוד,  באופן מאומץ, בשל פיטורי העובד הנוסף, הוא פנה לנתבעת וביקש סיוע אך נענה כי הוא רשאי לעזוב ככל שתנאי העבודה אינם לרוחו. הוסיף התובע והעיד כי לאחר הדברים האלה, הוא אכן הלך  לביתו כאשר למחרת היום, שב ודרש לקבל פיצויי פיטורים.

לעניין היקף עבודתו - העיד התובע כי בתקופה שקדמה לפיטורי העובד הנוסף הוא נדרש לעבוד  מהשעה 8:00 ועד 16:00 וכי לאחר פיטוריו של העובד הנ"ל, ובמהלך הימים שקדמו להפסקת העבודה, הוא נדרש לעבוד משעה 8:00 עד 20:00 (ראה -  עמ' 6 לפרוטוקול ש' 14-15).

גרסת הנתבעת בכתב ההגנה

5.    הנתבעת לא חלקה על העובדה כי התובע הועסק בעבודות נקיון וסידור האולם יחד עם עובד נוסף, וכי עובד זה פוטר סמוך למועד סיום עבודתו של התובע. עם זאת, לדבריה, פיטורי העובד הנוסף היו פועל יוצא של הפחתה משמעותית במספר הארועים, שלא הצדיקה עוד העסקתם של שני עובדים במקביל.

משכך, פיטורי העובד הנוסף לא אמורים היו להשפיע על עומס העבודה של התובע. כמו כן, נכתב בכתב ההגנה, כי התובע עזב את עבודתו מיוזמתו, לאחר "שהתמרמר" על קושי בעבודה וכי מאז לא שב אליה עוד. זאת על אף שהנתבעת מצידה נתנה לו לתובע הזדמנות לחזור לעבודתו.

6.    אין חולק כי התובע שלח לנתבעת מכתב דרישה והתראה מיום 10.3.11, שנכתב בהסתמך על סיוע משפטי שקיבל, במסגרתו חזר על גרסתו ביחס לנסיבות הפסקת עבודתו.

הנתבעת מצידה טענה כי היא השיבה למכתבו הנ"ל של התובע במכתב מיום 13.3.11 בו נכתב כך:

"בהמשך למכתבך הנ"ל הריני להשיבך כדלקמן: