התנגדות לצו קיום צוואה ודחיית טענת השפעה בלתי הוגנת

המשפחה והרקע להליך

1.         א.        מר א.א. (להלן  גם:  "א" או "המתנגד" או "המבקש"), עותר בהליך זה בהתנגדות לקיום צוואה של דודתו המנוחה, מ.א ז"ל ( להלן: מ. או המנוחה) אשר נעשה ביום כז תשרי תשס"ז 19.10.06.

ב.         המשיבים הם העיזבון; הגב' א.מ., אחיינית של המנוחה (להלן גם: "ה" "המשיבה מס' 2"); וכן עו"ד א.ר. (להלן גם: מר ר.), אשר אישר כנוטריון את צוואתה של המנוחה.

ג.         המנוחה הלכה לעולמה ביום כד אייר תשס"ט 18.5.09 שהיא רווקה ללא ילדים; הוריה נפטרו לפניה. 

2.        א.         למנוחה היו שלושה אחים: ל.ז"ל, אשר הלך לעולמו רווק וללא ילדים; ב., שהוא אביהם של המתנגד א. ואחותו ג.; וד., אשר הלכה לעולמה ביום כא אדר א תשס"ז 28.2.97. לד. היו חמשה ילדים, המשיבה מס' 2 ה., א.כ. (להלן  גם "כ"), ע.ב., ש.מ., וכן י., אשר נפטר סמוך לאחר המנוחה בהשאירו בן אחד, ז..

ב.         היא התגוררה עד סמוך לפני מותה בדירה קרובה לשוק מחנה יהודה בירושלים. 

3.         אין מחלוקת שבחלוקת העזבון על פי דין יזכו א. ואחותו ג. כל אחד 25% העזבון, וה., כ., ע.ב., ש.מ., וז.. כל אחד ל- 10%.

4.         א.        על פי הצוואה המנוחה הורישה את כל עזבונה למשיבה מס' 2 ה..

ב.         טוען א. כאמור שאין ליתן צו קיום צוואה, בשל פגמים אלה ואחרים, וכי יש לתת צו ירושה לחלוקה על פי דין.

ההתנגדות

5.         כתב התנגדות מבוססת על שני מישורים עיקריים: הראשון כי משיב מס' 3 (להלן גם מר ר.), היה מיופה כוחה של משיבה מס' 2 ה. מלפני עשיית הצוואה, ומשום כך אסור היה לו לקחת חלק בעריכת הצוואה; והשני, שהצוואה נעשתה בגלל השפעה בלתי הוגנת של המשיבה מס' 2 על המנוחה.

6.        א.         ייפוי הכוח שבנדון, לפיו המשיבה מס' 2 יפתה את כוחו של משיב מס' 3, כולל בחלק העליון הנושא של ייפוי הכוח: "טיפול בבקשה לקיום צוואה א.מ. ז"ל". ייפוי הכוח נושא תאריך "4.6.06". כמובן תאריך זה קודם לא רק את מועד עשיית הצוואה, ביום יז תשרי תשס"ז 19.10.06, אלא גם מועד פטירתה של המנוחה, ביום כד אייר תשס"ט 18.5.09.

ב.         במהלך הדיונים הבהרתי שנחה דעתי שעל אף התאריך הרשום 4.6.06, כאשר הייפוי כוח חתום בידי המשיבים 2 ומאושר בידי המשיב 3, סביר מאוד להניח שמדובר בטעות, וכי יפוי הכוח נעשה ב- 4.6.09, סמוך לאחר פטירת המנוחה.

ג.         נראה בעליל שהמבקש ובא כוחו אימצו את העמדה הזאת, כאשר אין כל היגיון שתכונה הגב' מ.א. "המנוחה" ו- "ז"ל" שלוש שנים לפני פטירתה.

ד.         הטענה בדבר מועד עשיית ייפוי הכוח נזנחה בסיכומי המבקש, וטוב שכך.

7.         הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת לא נזנחה.

8.        א.          אולם במהלך הדיונים והסיכומים נבנתה טענה אחרת בדבר פועלו של המשיב מס' 3 עו"ד ר. נטען כי בזמן שהוא אישר את חתימתה של המנוחה על הצוואה, הוא לא היה מוסמך לעשות כן בתור נוטריון, ולכן המסמך אינו צוואה.

ב.         המשיבים שניהם טוענים שמדובר בשינוי חזית אסור, והמשיב 3 טוען במיוחד כי מסמך אחד, שעליו מבססת המבקשת את טענתה, הוצג לו בשלב מאוחר מאוד, תוך כדי חקירתו הנגדית, כאשר הוא היה העד האחרון אשר הופיע בהליך; ישנן עוד טענות בדבר קבילות המסמך שהוצג.

טענת השפעה בלתי הוגנת