התייתרות ההכרעה בערעור על הגבלת צו למדור ייחודי משניתן פסק דין לגירושין

לפנינו בקשות הצדדים למתן פסק דין ולהכרעה הן לגופו של ערעור הן בשאלת ההוצאות.

עניינו של ערעור זה הוא, כזכור, בהחלטת בית הדין קמא שהגביל את הצו למדור ספציפי שניתן בעניינה ולטובתה לשישה חודשים בלבד. ברם עתה כבר בוטל הצו לגמרי משניתן פסק דין לגירושין.

המערערת שביקשה את הארכת תוקפו של הצו מעוניינת גם עתה כמובן בהחייאתו ובביטול ביטולו, אלא שבקשה כזו צריכה כמובן שיהיה לה על מה להסתמך.

כאמור, בית הדין קמא נתן בעניינם של הצדדים פסק דין לגירושין, פסק דין שכמובן יש לו השלכות ישירות על נידוננו שכן צו למדור ספציפי הוא סעד לתביעה לשלום בית ומשניתן פסק דין לגירושין הרי שאין לו מקום כלל ועיקר.

מטעם זה המתין בית דיננו קמעא, אף שהבקשות שלפנינו הוגשו – בחלקן – כבר לפני שבועיים – שלושה, שכן אותה העת עדיין לא היה פסק הדין לגירושין חלוט. עתה חלפה התקופה הקבועה בתקנות הדיון להגשת ערעור, ומשלא הוגש ערעור עלינו לראות את פסק הדין כחלוט ולגזור מכך את ההכרעה בענייננו. יוער, אגב, כי אומנם בבקשות שלפנינו יש אמירות גם בנוגע לפסק הדין לגירושין, אלא שלגופו מכל מקום לא הוגש ערעור כאמור.

מן האמור עולה כי לכאורה דינו של הערעור להימחק עתה מבלי שנזדקק לדון בו במשקפי המועד שבו הוגש, היינו: בין שבשעתו אכן היה מקום ליתן צו ארוך טווח ובין שלא היה לכך מקום, עתה בוטל הצו בהחלטת בית דין קמא – ונוכח פסק הדין החלוט לגירושין – אין יסוד לבקש את החייאתו, וממילא התייתר בדיון בשאלה מה היו גבולותיו הראויים מלכתחילה.

יכול אני לכלות דבריי כאן ולהורות על מחיקת הערעור וסגירת התיק.

עם זאת, מאחר שכבר התקיים הליך ואף הושקעו בו משאבים ייתכן שיש לצדדים זכות לבקש את ההכרעה בו, אף שעתה נעדרת היא השלכה מעשית לכאורה, וייתכן שיש מקום גם לפסיקת הוצאות – וכאמור לעיל בקשות בעניין זה גם הן כבר הוגשו – אלא שספק אם יש הצדקה אמיתית לכך ולספק זה יש להוסיף כי פסק דין כזה צריך להינתן כמובן בהרכבו המלא של בית הדין ולא ביחיד ומאחר שלאחרונה בא שינוי בהרכב בית דיננו יצריך הדבר גם מתן החלטה בהתאם לתקנה ע"א לתקנות הדיון.

נוכח האמור אני מורה כי הצדדים יגיבו, במקביל, בתוך שבעה ימים מהיום ויביעו את עמדתם בשאלה אם נחוצה הכרעה בערעור לגופו ובשאלת ההוצאות או שמא נכונים הם לוותר על הכרעה כזו משחדלה להיות משמעות אופרטיבית לפסיקה לגופו של ערעור.

הצדדים מתבקשים להגיב תגובה קצרה ועניינית לשאלה זו עצמה ולא לשוב ולהעמיס בה את טענותיהם שלגופו של עניין.

הצדדים יביעו את עמדתם במסגרת תגובה זו, ובהתאם לתקנה ע"א לתקנות הדיון, גם בשאלת המשך ניהול ההליך, אם יוחלט שאכן יש ליתן בו החלטה לגופו, היינו אם לדעתם יש להמשיך בדיון מהנקודה שבה פסק על אף חילופי הגברי בהרכב בית הדין או שיש לחדש את הדיון משלב מוקדם יותר בהליך.

לאחר קבלת התגובות יורה בית הדין על סגירת התיק או על המשך ההליך (ועל האופן שבו יימשך, אם אכן כן).

החלטה זו מותרת בפרסום בכפוף להשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים.

ניתן ביום ט"ו בתמוז התש"ף (7.7.2020).

הרב יעקב זמיר

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה