התובע הצבאי נ' ב/*** טוראי י.כ.

ה כ ר ע ת   ד י ן

כתב האישום וגדר הכפירה

1. נגד הנאשם, טור' י.כ, הוגש כתב אישום, שייחס לו שני פרטי אישום - האחד, עניינו סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיפים 127א ו-250א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: חש"ץ); השני, עניינו החזקת סם מסוכן, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. לפי כתב האישום, ביום 5/02/15 החזיק הנאשם ברחוב איילון בעיר לוד בכיס מכנסיו שתי שקיות ניילון קטנות ובתוכן שרידי סם מסוכן מסוג קנאביס. מאוחר יותר, ביום 7/02/15 בבסיס מצ"ח דן סירב להוראת צו הקש"ב, רס"ן גלעד בדין, מב"ס מצ"ח דן, למסור דגימת שתן לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים.
2. ההגנה לא חלקה על העובדות שפורטו בכתב האישום, אך טענה, כי הפעלת שקול דעת הקש"ב בפרט האישום הראשון חרגה ממתחם הסבירות ולא היתה מידתית. הפגם שנפל לשיטתה, הוא בכך שלא הוצג לעיונה מכלול החומר שהונח לפניו, הכולל עדות של מפקדת של הנאשם מחקירה קודמת שלו, ואף אחת התובעות "זיהמה" כטענתה את עדותו כשפנתה אליו בבקשת השלמה בעניין.

בהמשך לכך, ביחס לפרט האישום השני, טענה ל"הגנה מן הצדק", כיוון שייחוס סעיף אישום הנושא רישום פלילי בגין החזקת שרידי סם מסוכן לא עלה לגישתה בקנה אחד עם הנחיות התביעה הצבאית הראשית; על כל מקרה, גרסה, מקימות העובדות את הגנת "זוטי דברים" כך שאינן מצדיקות הרשעה. 

3. במסגרת פרשת התביעה הוגשו כלל המסמכים בתיק בהסכמת הצדדים ולפניי נשמעה עדותו של הקש"ב, רס"ן גלעד בדין, מפקד מצ"ח דן. הנאשם ויתר על זכותו להעיד. בקשת ההגנה להשמיע את התובעת ששוחחה עם הקש"ב נדחתה וכך הסתיימה פרשת ההגנה. באותו מועד נשמעו סיכומי הצדדים לפניי.
4. נבחן תחילה את התשתית הראייתית המוסכמת, שעל בסיסה ייבחנו בהמשך טענות ההגנה. לאחר מכן, נפנה לבחון טענות אלו.

חומר הראיות המוסכם

5. מחומר הראיות, שהוגש בהסכמת הצדדים, עלתה התשתית הראייתית המוסכמת הבאה: ביום 5/02/15 סמוך לחצות, הבחינו שוטר ופקח בנאשם משליך דבר מה אל השיחים. לשאלה מה זרק, השיב בשלילה, אך בבדיקה במקום נמצאו באנג ובו חומר החשוד כסם מסוכן ונייר לבן סגור ובו חומר החשוד כסם מסוכן. הנאשם הכחיש כל קשר לממצאים ולשימוש בסם מסוכן. בחיפוש שנערך בתחנה נמצאו על גופו שתי שקיות קטנות, שלדעת השוטרים היה להן ריח של סם מסוכן, וחצי סיגריה (דו"פ ת/1 ומזכר ת/2). בעוד שהבאנג הושמד, שאר המוצגים נבדקו במעבדה. בשקיות נמצאו שרידי סם מסוכן במשקל שאינו מדיד.
6. בחקירתו הראשונה במשטרת ישראל סירב הנאשם לדבר ולחתום וביקש להיוועץ בעורך דין (ת/3). בחקירה השנייה ביקש שוב להיוועץ בעו"ד, אך לאחר שהוברר שסנגור מטעם הסנגוריה הציבורית לא יגיע למקום, משאין כוונה לעוצרו, המשיך בחקירה (ת/4). לטענתו, הלך עם חבר ליד הפארק והשליך סיגריה. כשלמקום הגיעה ניידת והוא נשאל מה זרק, ענה כלום. בשיחים נמצאו באנג וסמים. לדבריו, נערך עליו חיפוש והוא לא התנגד למעצר. בחיפוש נמצאה סיגריה שחציה מרוקנת. הנאשם מסר שהוא מגלגל סיגריות וזו היתה קרועה אז הוציא ממנה את הטבק. השקיות, הסביר, הן שקיות "תיקתק", שאסף ברחוב, שאין בהן דבר. הוא אוגר בהן טבק בתוך החוגר. הנאשם שלל קשר לבאנג ולסמים שנתפסו ושלל שימוש בסם מסוכן.
7. הנאשם הועבר לחקירה במצ"ח ביום שישי ולא נחקר לפני כניסת השבת, לאחר שביקש להיוועץ עם עו"ד (ת/5). במוצאי שבת, נחקר שוב ומסר דברים דומים לדברים שמסר במ"י (ת/6), אך ציין, כי למרות שסירב לחיפוש, אמר השוטר שהוא זה שקובע פה את החוקים. בהמשך טען שלא הסכים לחיפוש, כי היה זה מבייש באמצע הרחוב, אך השוטר אמר 'אני קובע את החוקים אם לא אני אזיין אותך אני פה איש החוק ואני אעשה את זה בכוח'. לא נתתי לו, הוא פשוט דחף לי ידיים לכיסים" (ת/6, ע'7, ש'13-11). הנאשם סירב למסור את שמו של החבר שהיה עמו מבלי שמסר סיבה לכך, למרות שציין שלא דובר בחייל. בתחילה טען, שקיבל טבק מחבר, גלגל אותו לסיגריה ולקח אותה כדי לעשן (ת/6, ע'3, ש'2). בהמשך טען שהוציא טבק מסיגריה של "פאל מאל" ארוכה שלקח מאמו, כיוון שלא היה לו טבק, והכין ממנה שלוש סיגריות מגולגלות (ת/6, ע'7, ש'23 - ע'8, ש'10).

כשהתבקש הנאשם למסור דגימת שתן, סירב תחילה מסיבה רפואית והסביר - "אני לא יכול להשתין בלחץ, אני גם נמצא בסביבה של אנשים מעשנים ושמעתי מקרים שנתפס לאנשים בשתן מעישון פסיבי" (ת/6, ע'4, ש'6-4). לאחר שהוסבר לו על פרטיות הליך נטילת הדגימה ואופן בדיקתה במעבדה, לא הגיב ועמד על סירובו גם כשהוסברה לו משמעות הוצאת הצו. לאחר שהוצג בפניו הצו, ביקש להיוועץ בעו"ד ולאחר שזה לא הותר לו, עמד על סירובו.

בחקירה נוספת (ת/7) התייחס למחיקת אפליקציית ה"ווטס אפ" ממכשיר הטלפון שלו ולמחיקת היסטורית ההודעות. לשתי החקירות צורפו זכ"די מהלך חקירה (ת/8, ת/9).

כאמור, הנאשם ויתר על זכותו להעיד במסגרת פרשת ההגנה, לאחר שהוסברה לו משמעות הדבר.