הרן נ' שמע ואח'

הנתבעים, בעל ואשה, רכשו משק חקלאי של התובעת בהליכי כינוס נכסים. עניינה של התביעה הוא בחיוב הנתבעים לתשלום פיצוי מוסכם הקבוע בהסכם המכר ובריבית פיגורים, בטענה לאיחור הנתבעים בתשלום מלוא תמורת המכר ולהפרות נוספות.

התביעה מוגשת על ידי התובעת, החייבת בהליכי כינוס נכסים במסגרתם נמכר המשק החקלאי לנתבעים, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי במסגרת הליכי פשיטת רגל של התובעת בתיק פש"ר 36322-05-15.

העובדות ברקע

התובעת הייתה בעלת זכויות בנחלה (משק חקלאי) הידועה כמשק 94 ברח' התאנה במושב סתריה (להלן: "הנכס"). בעקבות חוב של התובעת לבנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק" או "בנק מזרחי טפחות") נקט הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש הנכס במסגרת תיק הוצל"פ 01-09453-14-3 וביום 26.3.2014 מונה עו"ד ישראל בכר ככונס נכסים למכירת הנכס (להלן: "כונס הנכסים").

הנתבעים זכו בהתמחרות למכירת הנכס שנערכה ביום 3.9.2014 במשרדו של כונס הנכסים וחתמו באותו היום על הסכם לרכישת הזכויות בנכס תמורת סך של 5,040,000 ₪ (להלן: "הסכם המכר").

ההסכם הותנה באישור רשם ההוצאה לפועל. ביום 12.11.2014 אישר רשם ההוצאה לפועל את מכירת הנכס לנתבעים.

בהתאם לסעיף 6 להסכם המכר, היה על הנתבעים לשלם את התמורה בגין רכישת הנכס באופן הבא: מקדמה בסך של 504,000 ₪ במועד חתימת ההסכם המכר והיתרה בסך של 4,536,000 ₪ בתוך 60 ימים מאישור המכר, היינו עד ליום 19.1.2015. הסכם המכר קובע כי איחור של 7 ימים בתשלום לא יהווה הפרה יסודית, ריבית פיגורים במקרה של איחור בתשלום וסעיף פיצוי מוסכם.