המ"ש 9309-04-16 אלעמור נ' מדינת ישראל ואח'

בפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין שני דוחות שמספרם: 34110627147 ו-34110437711.

לטענת המבקש, הוא שלח בקשה להישפט ביום 28.02.16 ובקשתו נענתה בשלילה עקב חלוף הזמן.

המבקש מבקש כי יינתן לו יומו בבית משפט על מנת לטעון את טיעוניו ביחס לדוחות הללו.

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה.

לטענתה, המבקש הגיש בקשה להישפט לאחר המועד שנקבע בחוק ולכן נענה בשלילה ע"י המרכז לפניות הציבור.

עוד נטען, כי הדוחות נמסרו למבקש ביד והיתה לו הזדמנות לקבל את יומו בבית המשפט והוא בחר במודע שלא לנצלה.

לסיום טענה ב"כ המשיבה כי בקשתו של המבקש להארכת מועד, לא נתמכת בכל סיבה מוצדקת. הגם שלא ייגרם למבקש כל עיוות דין היות שדוחות הללו כבר שולמו ורואים במבקש כמי שהודה ונשא בעונשו.

בפניי בקשה להישפט בגין שני דוחות המצויינים דלעיל, האחת ניתן על ביצוע עבירה של אי ציות לתמרור 302 והשני על עבירה של הסעת ילד שטרם מלאו לו 8 שנים ללא מושב בטיחות או מושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו.

המבקש הגיש בקשה להישפט על שני הדוחות יום לאחר חלוף 90 ימים , בהם היה עליו להגיש את הבקשה בהתאם לחוק וזאת על אף שצויין לו באותיות קידוש הלבנה, על גבי הדוחות, המועד להגשת בקשה להישפט.

כמו כן, המבקש התייחס אך ורק לדו"ח אי עצירה בעצור וטען כי עצר והחל בזליגה לתוך הכביש בתוך שדה ראיה מתאים. טענה אותה העלה גם במעמד קבלת הדו"ח.