המ"ש 8503-03-15 המרכז - קרמיקה מואסי נ.מ. 2004 בע"מ נ' מדינת ישראל

בפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירת מהירות שבוצעה, לכאורה, ביום 6.6.13 ותועדה באמצעות מצלמה אלקטרונית.

המבקשת הינה חברה בע"מ אשר, כנטען בבקשתה, מעסיקה עשרות עובדים ורשומים על שמה מספר רב של כלי רכב. לטענת המבקשת, נודע לה על קיום הדוח עסקינן, שניתן על רכב הרשום על שמה, רק בעקבות קבלת דרישה נוספת לתשלום חוב מהמרכז לגביית קנסות ביום 26.2.15.

לטענת המבקשת, לאחר בירור עלה כי מי שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה הוא מר עתאמנה עלאא אלדין (עובד בחברה) וכי אם היה נודע לה על קיום הדוח במועד מוקדם יותר הייתה פונה באופן מיידי למרכז לגביית קנסות בבקשה להסב את הדוח על שם הנהג.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ומשכך קמה חזקת מסירה של דבר הדואר למבקשת.

בדיון שהתקיים ביום 7.9.15 טען ב"כ המבקשת כי אישור המסירה אינו תקין שכן לדבריו חסרים בו פרטים כגון שם החברה, מספר תאגיד וכתובתה של החברה וכי נפלה תקלה בשליחת הדואר לנמען הנכון. טען כי המבקשת היא חברה מסודרת וכי דברי הדואר נאספים על ידה כדבר שבשיגרה. לבקשת המבקשת הדיון נדחה לדיון נוסף לצורך המצאת מסמכים נוספים.

לקראת הדיון הנוסף המציא ב"כ המבקש עמוד אחד ממה שנטען כי הוא ספר רכב, תעודת התאגדות החברה ואישור רשם החברות על כתובת עדכנית. בדיון חזר ב"כ המבקשת על טענותיו והוסיף וטען כי באישור המסירה נכתב "סאקה".

מר עתאמנה עלאא אלדין מי שנטען כי הוא שנהג ברכב הוסיף וטען כי הקנס מקוזז ממשכורתו.

ב"כ המשיבה חזרה על התנגדותה לבקשה וטענה כי מדובר בדוח ישן מיוני 2013 וכי הכתובת אליה נשלח דבר הדואר היא כתובתה של המבקשת כפי שעולה מהמסמכים אשר צורפו ע"י המבקשת עצמה. טענה כי ספר הרכב לא הובא אל בית המשפט אלא הוצג רק עמוד אחד.