המ"ש 6988-02-1412 נופר ולינוי ניהול ייזום והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל

1.בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להשפט, בגין שני קנסות שהוטלו על המבקשת והומצאו לה ביום 11/8/13 לאחר ביקורת שבוצעה על ידי המשיבה ביום 27/1/13.

על המבקשת הוטלו קנסות מנהליים בסך כולל של 45,000 ₪ בגין העסקת 5 עובדים זרים ללא היתר בניגוד להוראות סעיף 2(א)(1)(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 (להלן: "החוק"), וכן ללא הסדר ביטוח רפואי בניגוד לסעיפים 1 ד', 2(ב)(ד) לחוק ביחס לארבעה עובדים מתוך חמשת העובדים דלעיל.

2.יצויין, כי ביום 1/9/13 הגישה המבקשת בקשה לביטול הקנסות, וביום 9/12/13 קיבלה לידיה תשובה; ולפיה המאשימה ביטלה את הקנס המנהלי בנוגע לעובד זר אחד מתוך החמישה שצויינו במקור, וזאת רק ביחס לעבירה לפי סעיף 2(א)(1)(2) לחוק, וביחס לעובדים האחרים ההחלטות על הקנסות נותרו על כנן.

3.ביום 4/2/14 הגישה המבקשת את הבקשה דנן. בדיון מיום 6/7/14 ענה מנהל המבקשת לשאלות בית הדין, הצדדים טענו טענותיהם, וביקשו מבית הדין לתת החלטתו על סמך הבקשה והתגובה שהוגשו, וכן בהסתמך על הדברים שהעיד נציג המבקשת.

4.לטענת המבקשת, תשובתה של המאשימה בבקשה לביטול הקנסות הגיעה לידי נציג המבקשת, אשר לא הבין את משמעות תשובתה של המשיבה, וסבר בטעות כי המאשימה תפעל להגשת כתב אישום, וזאת בשל טעות שבתום לב. לפיכך, לא הנחה את בא כוחה של המבקשת להגיש בקשה להשפט, כאשר מנגד סבר ב"כ המבקשת כי מר סולמי אינו מעוניין בהגשת בקשה להשפט.

רק כאשר התקבלה במשרדי המבקשת דרישת תשלום חדשה מטעם המבקשת, הבין מר סולמי את טעותו, והורה לבא כוחו להגיש בקשה מתאימה ללא דיחוי.

הבקשה דנן הוגשה באיחור של 20 ימים בלבד מהמועד הקובע. בנוסף, למבקשת יש סיכויי הצלחה לביטול הקנסות המנהליים שהוטלו באם תתקבל הבקשה דנן.

למבקשת טענות הגנה טובות. המבקשת לא העסיקה מעולם את העובדים נשוא הקנסות המנהליים. המבקשת הציגה טענות הגנה ענייניות ומהותיות, ואף צירפה מסמכים לתמיכה בטענותיה.

לסיכום טענה המבקשת, כי משמדובר באיחור קצר בלבד שנבע מטעות בתום לב, ומשיש סיכויים גבוהים להביא לביטול הודעת הקנס, מן הראוי לתת לה את יומה בבית הדין.

5.לטענת המשיבה, דין הבקשה להדחות מאחר והמבקשת לא פנתה תחילה אליה, אלא פנתה ישירות לבית הדין.

גם לגופה דינה של הבקשה להדחות. הקנסות הוטלו על המבקשת ביום 27/1/13 והומצאו לה ביום 11/8/13. ביום 1/9/13 הגישה המבקשת בקשה לביטול הקנסות. המשיבה שלחה תשובתה למבקשת ביום 20/11/13 וזו נתקבלה אצל המבקשת ביום 9/12/13. בסעיף 5 למכתב פירטה המשיבה את האפשרויות העומדות בפני המבקשת, תוך ציון האפשרות בדבר הגשת בקשה להשפט תוך 30 ימים, דהיינו, עד תאריך 8/1/14.

המבקשת לא פנתה כלל למאשימה, אלא פנתה ישירות לבית הדין ביום 4/2/14. המבקשת לא הציגה טעם של ממש להגשת הבקשה באיחור. המבקשת הודתה שקיבלה לידיה את הקנסות במועד, ושפנתה ישירות לבית הדין באיחור. בשלב זה אין להכנס לשאלות לגופו של עניין, ועל המבקשת היה להציג טעם מוצדק או סביר לשיהוי, גם אם קיימים סיכויי הגנה ככל שקיימים.

המבקשת לא העלתה נימוקים מיוחדים המסבירים את השיהוי בפנייה לבית הדין. רשלנותה של המבקשת אינה משמשת טעם מיוחד. הקנסות המנהליים הוטלו לאחר בדיקה מדוקדקת של חומר הראיות בתיק.