המ"ש 2812-03-15 מאור נ' מדינת ישראל ואח'

לפני בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), שהגיש המבקש לביהמ"ש ביום 11.3.15 בגין דו"ח שניתן על עבירה של נהיגה במהירות מופרזת מיום 17.1.14 (הודעת תשלום קנס מס' 90502804926).

מדובר בדו"ח שניתן עפ"י צילום במצלמה אלקטרונית.

טיעוני הצדדים

טענות המבקש

1. המבקש מעולם לא קיבל הודעה על ביצוע עבירה או הודעת תשלום קנס בגין הדו"ח נשוא הבקשה. על כן, לא ניתנה לו האפשרות להסב את הדו"ח על שם הנהג בפועל במועד, ואין בכך העמסה על יומן בית המשפט בשל השיהוי. ביום 20.8.14 נשלחה למבקש הודעת תשלום קנס ותוספת פיגורים בגין העבירה נשוא הבקשה.

2. המבקש עבר ניתוח לב בתחילת חודש דצמבר, אשר לאחריו נמנע מנהיגה למשך 3 חודשים עד החלמה מלאה וחזרה לתפקוד תקין. לאור מצבו, העביר המבקש את רכבו לחברו הקרוב, מר אורי כליף (להלן: "הנהג"), על מנת שזה ינהג ברכבו ויעזור לו בכל הדרוש.

   על כן, רכבו של המבקש היה בחזקת חברו הקרוב, מר אורי כליף, מתחילת חודש דצמבר 2013 למשך 3 חודשים, ובוודאי ביום בו בוצעה העבירה המיוחסת למבקש. על כן, מבקש הסבת הדו"ח אליו.

3. למבקש הוכחות פוזיטיביות כי לא ביצע העבירה.

    

   לבקשה צורפו העתק הודעת תשלום קנס ותוספת פיגורים, העתק מסמכים רפואיים מיום 10.12.13 ומיום 8.12.13, תצהיר המבקש, תצהיר הנהג ורישיון נהיגה שלו.

   טענות המשיבה

   המשיבה התנגדה לבקשה בטענה כי, בתאריך 20.3.14 נשלחה הודעה למענו של המבקש, אשר חזרה בציון "לא נדרש". מעבר לכך, יתר טענותיו של המבקש אינן מקימות עילה על פי דין להארכת מועד להישפט. המבקש לא עמד בסד הזמנים הקבוע בחוק.

    

   דיון והכרעה

   השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לשיקולים שעליו לשקול בדונו בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נאשם, המוגשת לפי סעיפים 240 ו-130 לחוק סדר הדין הפלילי.