המ"ש 1713-11-14 גולדברג נ' מדינת ישראל

מונחת בפניי בקשה להארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

1. המבקש עותר להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, מהטעם כי הוא כופר באשמה וטוען כי לא קיבל את הודעת הקנס אלא רק את הדרישה ממרכז לגביית קנסות לתשלום הקנס בתוספת פיגורים. לפיכך, נבצר ממנו להגיש בקשה להישפט במועד.

2. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה הודעת הקנס נשלחה למבקש לכתובתו הרשומה "החומה השלישית 32/13 ירושלים" בדואר רשום (שמספרו H4 000439361RR).

   דיון והכרעה

3. בהתאם לסעיף 229(א) לחסד"פ מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס ישלם, תוך תשעים ימים, את הקנס הנקוב בהודעה. אלא אם כן, הוא הגיש לתובע תוך 30 ימים בקשה לביטול או שהודיע תוך 90 ימים, בדרך שקבועה בתקנות, שברצונו להישפט.

4. משחלפו המועדים שנקבעו והנאשם לא פעל על פי האמור בסעיף 229 לחסד"פ, רשאי הוא לבקש מבית המשפט, אף בחלוף מועדים אלה, להישפט בהתאם לסעיף 230 לחסד"פ.

5. על המבקש להאריך את המועד להישפט, לתת סיבה מוצדקת לאי הודעתו במועד על בקשתו להישפט או להצביע על קיומו של חשש ממשי לעיוות דין. טעמים אלה אינה מצטברים (ראה: ע"פ (י-ם) 40395/07 יאיר גרין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.08.07).

6. מבדיקה באתר רשות הדואר עולה כי דבר הדואר שמספרו H4 000439361RR "התקבל למשלוח בתאריך 30/07/2013 באמצעות יחידת הדואר קופת מיון ירושלים אשר בירושלים. דבר הדואר האמור הגיע ליחידת הדואר ירושלים אשר בירושלים בתאריך 01/08/2013. מאחר שהנמען אינו מתגורר במען הנקוב על דבר הדואר, הוא יוחזר לשולח".

7. לא ברור מדוע דבר הדואר אשר נשלח לכתובת אשר צוינה גם על ידי המבקש בבקשה זו "החומה השלישית 32/13" חזר בנימוק "לא ידוע".

8. בנסיבות אלה, מאחר והמבקש לא קיבל את הודעת הקנס אני סבורה כי יש מקום להאריך את המועד ולאפשר למבקש להישפט.